מקווה שתאהבו :] לקוח השראה רבה מ"שתיקת הכבשים" .

Don't look back- הקדמה

01/11/2014 592 צפיות 3 תגובות
מקווה שתאהבו :] לקוח השראה רבה מ"שתיקת הכבשים" .

את אותו היום אני לעולם לא אשכח, זה חרוט בזכרון שלי ולא משנה מה, אני עדין נזכר בה. הקול שלה, הצורת דיבור שלה, המבט שלה, משהו בה משך אותי אליה כמו עש למנורה, מסונוור מהחום והאור אשר מפיצה.
לא משנה מה, לא משנה איפה, לא משנה מתי, הדבר היחיד שבראש שלי זה השם שלה, בת'.
~~
"אריק, אתה יודע מה אבא שלי היה אומר?" אמרה בת', שואפת עוד שאיפה מהבדל סגריהת אשר הולך ומתקצר. "מה הוא אמר?" שאלתי, מביט בה במבט אטום, מזכיר לעצמי מי היא ומה הסיבה שאני נמצא כאן.
"אני אנסח את זה ככה- מה הטבע של הרוצח?, איזה צרכים הוא מרצה בכך שהוא רוצח?" שאלה, מבטה קפוא כקרח.
"הוא נהנה מזה? כעס?" שאלתי בהיסוס.
"לא!, הוא חומד. ובמה הוא חומד אריק? במה אנחנו בני האדם חומדים?קדימה אריק, אתה מסוגל ליותר!"
"אנחנו…" לא יכולתי לסיים את המשפט, כנראה זה היה ההלם או החוסר הבנה שלי. "אנחנו חומדים במה שאנחנו רואים כל יום, במשהו שלעולם לא היה שלנו." בת' המשיכה בדבריה "אני אפילו די בטוחה שאתה חומד במשהו אריק, תגלה לי, מה אתה כל כך רוצה אבל אתה יודע שלא תוכל לקבל? זה קידום? אהבה? או…" בת' המשיכה בדבריה, מביטה בנוקדה מרוחקת של החדר.
"לא, לא, לא, לא- אני יודעת. אריק מה קרה לך בעבר שאתה כל כך מנסה לשכוח?, אבא שלך הכה אותך?, אמא שלך התעללה בך פיזית או אפילו מינית?" חיון זדוני עלה על פניה, כאילו היא עלתה פה על משהו.
"את כרגע נחקרת אם לא הבנת! אני שואל כאן את השאלות אז כדי לך להפנים את זה!" צרחתי, קם מהכיסה וזורק אותו לצד השני של החדר, מביט בה מתרחקת מעט מהקיר זכוכית המפריד בנינו.
"אנשים רבים אומרים שאני כמו אבא שלי, מפלצת. אבל את האמת- הדבר היחיד שאנחנו דומים בו זה האי-סבלנות שלנו לאנשים גסי רוח והטעם הקולינרי" צחקקה בת', הולכת לכיוון מיטתה ומתיישבת.
"את מתכוונת ששניכם אוכלים בשר אדם? אה, מפלצת?" שאל ג'ונס, חברי לחקירה, אשר נכנס לחדר בעקבות הרעש שגרמתי .
"אדוני, האם אמא שלך לא למדה אותך שזה לא מנומס להכנס לצלחת של אחרים? ובטח שלא להעליב אותם" צחקקה.
"מטורפת! בדיוק כמו אבא שלה!" ג'ונס מילמל, יוצא מן החדר ואני איתו. "אריק תזכור מה שלמדתי אותך, מה מניע את הרוצח?" חייכה בת' חיוך אחרון ואז נעלמה בין הצללים אשר שררו בתא שלה.
~~~~
כעבור 30 שנה לאחר שקלריס ודוקטור חניבעל לקטר בורחים ביחד, נתפסת ביתם בת' על ידי המשטרה ומוחזקת באחד ממוסדות הכליאה השמורים ביותר. עכשיו, כאשר ממנים את החוקר אריק, בעל ציונים וביצועים מרשימים, על תיק של רוצח סדרתי אכזרי, אשר לוקח איברים שונים כמזכרת מכול קורבן אשר מת תחת ידיו.
אך מה שאריק לא מבין, שהיחידה שיכולה לעזור זו בת', ביתם של דוקטור לקטר וקלריס אשר מוחזקת במעצר. אבל הבעיה היא שבת' אשר ירשה לא מעט מחוכמת אביה, לא עושה עבודות בחינם, אלה תשלום של מידע על פיסת עבר מאותו אדם העומד מולה- אריק.
אריק עומד בפני דילמות קשות.
האם לתת לבת' להכנס לו לראש, ולחשוף את עברו הכואב?.
האם יתפתח בינהם משהו מעבר יחס של נחקרת וחוקר?.
ואיך הרוצח הסדרתי קשור לבת'?, ולמה הוא נואש כלכך בלהחזיק בה?.


תגובות (3)

נשמע מעניין…תמשיכי<3

01/11/2014 21:27

תמשיכייי

02/11/2014 20:39

תמשיכי!
זה באמת נשמע מעניין :]

02/11/2014 21:05
5 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך