זה עוד לא נגמר – פרק 5

חזרתי מרוצה אל הבית של סבתא מלאה בשקיות , הנחתי אותם בחדר השינה שלי , זאת אומרת של סבתא , ונכנסתי למקלחת .
כשיצאתי להתלבש בבגדים מהמלתחה החדשה שלי גילתי כשפתחתי את הארון כדי להוציא לבנים כל הבגדים הישנים , מהתקופה אז –
נעלמו . והמוזר יותר ? סבתא או פטר אפילו לא בבית עכשיו .
ממש נלחצתי והתחלתי לחפש בחדר , חיפשתי בחדר הכביסה וגם שם הם לא היו .. ראיתי שהשעה כבר מאוחרת , אני חייבת לצאת . התלבשתי מהר , לראשונה הרגשתי ממש טוב עם עצמי , הבגדים נתנו לי ביטחון עצמי שכזה , פעם הייתי מזלזלת בבגדים , אומרת שבגדים לא עושים את האדם . עכשיו המשפט הזה לא מדבר אליי .
האם באמת השתניתי כל כך ? מתי הספקתי ?
פטר וסבתא חזרו מהקניות בסופר ופטר החליט לקחת אותי ,
הבנות וג'נה קבעו שנלך לאיזו מסעדה נחמדה , או לפחות זה מה שהן אמרו .
הגעתי למסעדה וראיתי אותן , ג'נה נופפה לי עם היד והגעתי אליהן .
ג'נה עשתה לי בינהן היכרות , זה היה ממש מביך . אף פעם לא עשו את זה .
היו שם עוד שלוש בנות , איימי סאם ודיינה .. מה לעזאזל דיינה עושה כאן ?!
היא לא חברה של סטלה בכלל ?

הזמנו לנו אוכל והבנות התחילו לדבר . דיבורים אפשר לומר זה לא הצד החזק שלי ,
זה לא שיש לי לדבר עם מישהו כל היום שאני כבר מורגלת .
הם דיברו על העיניינים שלהן וככה בערך חצי מהארוחה . ואני כמעט שלא השתתפתי בשיחה שיחקתי לי עם הקש של השתייה ובהיתי בגלידה שנמסה .
ואז הן שמו לב אליי , סוף – סוף .
הן הסתכלו אחת על השנייה וחייכו לעצמן .. לא הבנתי מה קרה .
ואז איימי שאלה אותי " נו , אז לונה רוצה לספר לנו עלייך קצת ? "
" האמ' טוב " אמרתי קצת מופתעת מהשאלה .
" אז מאיפה באת לפה ? "
" לוס אנג'לס " עניתי קצרות .
" למה הגעת באמצע השנה דווקא ? לא יכולת לחכות לתחילת הסמסטר הבא ? " דיינה שאלה , אפילו שאני לא מכירה אותה . אני יודעת שאותה ? אני שונאת .
" זה סיפור די ארוך .. " אמרתי , רוצה להימנע מלדבר על זה .
" יש לנו זמן … " איימי אמרה .
" נו לא נגלה , ספרי לנו .. אנחנו חברות " סאם אמרה .
" באמת שאני לא רוצה לדבר על זה עכשיו " ניסתי לומר בטון יציב .
" מה כבר קרה ? עיקלו לך ת'בית ? ההורים שלך מצאו עבודה חדשה פה ? אמא ואבא רוצים לתת לילדה הקטנה שלהם בצפר טוב יותר ? " דיינה אמרה בקול מתנשא . אוקיי זהו , לגמרי – שנאתי – אותה !
" נו אמרתי שזה לא מתאים ואני לא רוצה לספר ! תעזבו אותי ! " כבר כעסתי .
" מה יש לך ?! " דיינה אמרה .
" כלום . מה שלך אין ! וזה קצת כבוד ! " פלטתי . יש לי הרגשה שאנחנו לא נהיה החברות הכי טובות .. לא בכלל לא .
לא רציתי להפגין כעס של ממש אבל לגמריי ידעתי שאני לא נשארת כאן אפילו לא דקה עם דיינה . קמתי מהשולחן והתחלתי ללכת אל הלא ידוע . והגעתי לרחוב ריק מאנשים , מוצאת את עצמי בסמטה חשוכה וריקה .