101- פרק שני- "המושיע"

על מה אני אומר לחשוב שמאה ואחד אנשים שרק ארבעה מהם אני מכיר מעריצים אותי על.. כלום?
הלוואי שהייתי יודע את התשובה לזה, אבל אני פשוט הסתובבתי בחדר הענק שבקושי אפשר לראות את סופו בזמן שכולם מנופפים לי בשמחה. לצידי הלכו בגאווה הוריי , זיק ואמנדה , כאילו שזכיתי עכשיו באיזה פרס נובל או משהוא כזה.
" מה לעזאזל קורה פה?!" שאלתי שוב ושוב את אבא שלי, זיק.
" עוד שנייה מגיעים לחדר של המושיע אדוני." הוא דיבר אליי לא כמו שמדברים אל הבן שלך אלא.. למפקד שלך
" אבא למה אתה קורא לי אדוני?" שאלתי אותו במתח בזמן שהמשכנו ללכת בחדר האין סופי
" תבין עוד מעט, אדוני." הוא חזר על אותו המשפט ומאז לא משנה איזה שאלה שאלתי אותו או את אמא שלי , אמנדה הם פשוט לא ענו. ואז פתאום הם נעצרו מול חדר עם דלת כחולה ושלט קטן עלייה שרשום עליו 'המושיע'.
נכנסו לחדר ונפרש מסדרון קצר המוביל ל4 דלתות.
" מה זה המקום הזה?" החלטתי לגוון בשאלות שלי
" הבית החדש שלנו." אמא חיבקה אותי והתקרבה לדלת הראשונה במסדרון הצר
" בוא תכנס לחדר שלך." אבא שלי אמר לי ואני במהירות הלכתי לחדר הפתוח, הוא לא היה גדול כל כך אבל לא קטן כמו החדר הקודם שלי, מיטה הייתה מסודרת בפינה ושולחן עם 5 כיסאות היו מסודרים ממש מול המיטה .
" שב בשולחן." אמנדה נשמעה מרוגשת, וכן.. האמת שאני מעדיף לקרוא לה בשמה האמיתי, אולי בגלל שאני כל כך אוהב את השם הזה… אפילו שהיא תמיד מעדיפה שאני יקרא לה אמא.
" עכשיו אתם יכולים לענות לשאלות שלי?" שאלתי אחרי שישבנו כולנו מסביב לשולחן
" שאלה שאלה." אבא שלי אמר
" אוקיי- למה שיקרתם לי שאתם עובדים בחברת הפקות?" שאלתי אותם והרגשתי שאני עוד שנייה מתמוטט
" כפי שהבנת, נורא מסוכן כאן בעבודה הזאת כי היא קצת יותר מעבודה, היא כבר החיים שלנו. מאז המלחמה נגד האיגלס אנחנו פשוט לא יכולנו להגיד לך את האמת כי אז לא היית שורד עד עכשיו." אמנדה הסבירה לי ברוגע כמו שרק היא יודעת, ולא יודע למה אבל ההסבר הזה סיפק אותי
" מי אלו האיגל? למה הם מסוכנים כל כך?" שאלתי במהירות את השאלה השנייה שלי
" האיגל הם חבורה של 101 אנשים, כמונו המורכבים כולם ממחבלים, רוצחים, ואנשים שרוצים להרוג את כל הספייס" אבא הלחיץ אותי לגמרי
" למה דווקא את הספייס?" שאלתי מבולבל
" יש בנינו סכסוך וותיק- עוד מהשנים הראשונות של הספייס." אמנדה הסבירה לי
" שנים ראשונות? כמה זמן הספייס קיים?" שאלתי
" היום היה השנה ה101." אמנדה אמרה לי
" השנה המסוכנת ביותר שלנו" אמר אבא
" למה?" שאלתי בלחץ
" כי לפי הנבואה שלהם זאת השנה שבה אתה הולך לחסל אותם. " אמרה אמנדה
" מה זאת הנבואה הזאת?" שאלתי למרות שידעתי שעדיף שאני לא ידע מה היא אומרת
" ביום שמפקד הקודם שלהם מת שלו היה כוחות מיוחדים לחיזיון הוא חזה שאתה הוא שתהרוג את המפקד הבא שמחליף אותו ואתה זה שתשמיד את האיגלס." חנוך נכנס לחדר והסביר
" ולמה הם מתחילים במלחמה עם הם יודעים שזה אבוד?" שאלתי את חנוך
" כי הם רוצים פעם שנייה." חנוך אמר
" מה? אולי די לדבר בקודים?" התעצבנתי קצת על חנוך
" פעם היה חיזיון של המפקד שהצליחו לשנות בעזרת מלחמה והריגה של מי שאמור לעורר להם נזק, ויכול מאוד להיות שזה יקרה שוב." אמר חנוך
" אתה בסכנה." אמנדה , חנוך, ואבא שלי אמרו ביחד
" ומה אני אמור לעשות?" שאלתי
" בזמן שהם יגיעו לכאן אתה תברח למקום שאנחנו נבחר לך עם אנשים שתבחר בימים הקרובים ותנסו , לנצח במלחמה." אמר חנוך
" בהצלחה?" הייתי מבולבל