״סיגריות קמאל״ פרק 3

״אני״ הוא מילמל והרגשתי את העולם מסתובב לי בראש ״אני מצטער לא הייתי אמור לעשות את זה״ הוא אמר ונעלם בהמון הרועש והשאיר אותי פעורת פה ומבולבלת.
למה ציפיתי בכלל כול דבר שמתחיל טוב אצלי נגמר חרא אחד גמור.
נשארתי לעמוד שם לכמה שניות נוספות עד שהייתי יכולה ליהיות סבורה שאני בוכה ,
התקדמתי בצעדים כבדים לשולחן האלכוהול ולקחתי שוט של ויסקי. לגמתי אותו בלגימה אחת שהייתה מלוות בפנים החמוצות שלי לטעם האלכוהול החריף.
לא רציתי לחפש את קטיה אפילו
יצאתי במהירות וניסיתי ללכת ישר.
הביניין של לנה היה גדול וגבוה ככה שלרדת מקומה 10 במדרגות לא הייתה אופציה.
נכנסתי למעלית בצעדים מועדים,ונפלתי לתוכה בוכה יותר מתמיד. אם במסיבה עוד הצלחתי לשמור על איפוק מוחלט עכשיו לגמרי הייתי יכולה להרגיש את האיפור השחור מרוח לי על הפנים. המעלית הגיעה לקומת הקרקע יצאתי והבטתי בשעון שהיה תלוי מעל המעלית,השעה הייתה אחד בלילה והרחוב היה שומם וריק.
יצאתי וניסיתי להראות בסדר ללא הצלחה כי האלכוהול שלט ברגליים שלי והאכזבה והשילוב של האלכוהול שלטו לי במוח שהורה ללב שלי להורות לעיניים להמשיך לדמוע. הלכתי קדימה ומוזיקה נשמעה מאחורי,מכונית פרארי שחורה עצרה לידי רועשת יותר מהמוזיקה בבית של לנה.
״שלום שלום לאן את הולכת בשעה כזאת״ צעק הבחור שישב במושב האחורי. אני לא בטוחה איך זה המשיך אבל אני יודעת שהם מאוד הפחידו אותי והמשכתי להתקדם כאילו לא היו שם,עד שאחד מהם יצא מהרכב המפואר והצמיד אותי לאחד הקירות ברחוב כנראה אמרתי לו לעזוב אותי אבל השרירים שלי לא היו יותר משק אלכוהול רופף ״עזוב אותה יא בן זונה״ צעקה גברית נשמעה. זה היה דן דן הוא דחף את הגבר שהיה צמוד לגופי באופן חריג בדחיפה שאחרי מיהר גם לתת לו אגרוף לעינו מה שגרם לאיש להתעצבן.
הם התחילו להתקוטט,הגבר המוזר שהתברר כמארק לפי קריאות חבריו מהרכב נתן לדן דן אגרוף רציני כי הוא עף שלוש מטר אחורנית. הרכב ומארק נאלמו בחשכה
ונשארתי לעמוד שם שיכורה ומבולבלת עם טונות איפור מרוח על הפנים ,ועם דן דן שגרם לאיפור הזה לרדת.
״למה באת״ מילמלתי ״את רצינית״? הוא צעק כשהתנשם וניגב את הדם שנזל מאפו בחולצה שלו ״עוד שניה אנסו אותך ואת היית מעדיפה שלא הייתי בא״? הוא אמר ונעמד על רגליו .הוא שתק למשך כמעת דקה שנראת כמו נצח ביסורים ״סתכלי אני מאוד מצטער על זה שנישקתי אותך זה היה מתוך דחף גברי דבילי שלי״ הוא אמר בלי להסתכל עלי אפילו .״ואם רציתי שתעשה את זה״ צעקתי בעצבים ״ואם נהנתי בכול פאקינג שניה שהפאקינג פה של היה מרוח על הפאקינג פה שלי ואני עכשיו פאקינג אגיד לך שאיזה טטניקית דלוקה עליך מכיתה ז והטטניקית הזאת היא אני״! צעקתי ומעדתי לצד שמאל כשהוא תפס אותי והרים אותי על ידיו ״למה אתה שותק״ אמרתי ושמתי את ידי מסביב לצווארו ״הפאקינג טטניקית צריכה ללכת לישון קצת״ הוא אמר והתקדם למקום שלא היה הבית או הרחוב שלי ״קח אותי לבית שלי״ מילמלתי בקול ישנוני שהתחיל להרדם ״וההורים שלך לא יהרגו אותך או משו גברת טטניקית״ הוא אמר וחיזק את אחיזתו בי. ״צודק״ אמרתי בקול שכמעת לא נשמע. הוא המשיך להתקדם עד שהגיע למקום שהיה נראה כמו בית קרקע יחסית גדול. הוא בעט בדלת בזהירות כי כנראה חשב שנרדמתי וחשבתי באותם רגעים על האירוניה המפגרת של לבעוט בדלת בזהירות אבל הוא איכשהו הצליח לעשות אתזה ״אז אתה כאילו לוקח אותי לישון אצלך״? שאלתי כשהוא נכנס ״יאפ״ הוא אמר והניח אותי על הספה במה שהיה נראה כמו סלון,ונעלם לאחד מהחדרים. ״קחי״ הוא אמר וזרק עלי חולצה ענקית בצבע לבן ״זאת הפיג׳מה שלי כאילו״? שאלתי וזרקתי את נעלי האולסטר הלבנות שלי ״לא כאילו. באמת״ הוא אמר והדליק סיגריה. הוא בהה בי במבט חמוד ועייף והעובדה שהייתי שיכורה גרמה לי להוריד את השמלה שלי מולו ולהשאר בבגדי התחתונים. הוא נראה מופתע ובשוק חיוך מאולץ התגנב לו על הפנים כשהוא הסתובב עם הגב אלי זרקתי עליו את השמלה. לבשתי את החולצה שהוא נתן לי ואני רק זוכרת שהתגנבתי למיטה שלו והסנפתי את ריח הבושם שלו כול הלילה בתקווה שהבוקר בחיים לא יגיע.