תקועה במרתף פרק 2
דממה מוחלטת השתררה. רעדתי. בכיתי בלי קול כדי שחלילה לא ישמעו.
צעדים כבדים ונוקשים התקרבו אל החדר. אני עושה את עצמי פני ישנה . הסוהר הולך לו לדרכו אך בדיוק באותו רגע אני מתעטשת . הוא מסתובב, פותח את התא, ואני חומקת החוצה .אני מתחילה לרוץ, הכי מהר שאני יכולה, רצה, רצה עד שאני מגיעה למבוי סתום. אין לאן ללכת והסוהר כבר מתקרב. עם האקדח, זהו אני אומרת לעצמי. זה הסוף. הוא שם את האקדח מול הרקה שלי, מכוון . שלום, שתיים, אחד.
בום.
הסוהר מת. מישהו זר עומד מאחוריו ידיו מכוסות דם,
"מי אתה ?" אני שואלת בפחד.
"אני מקס, מקס קופר נעים להכיר. הוא מחייך חיוך שטני ומרושע.
אני מתעלפת.
אני מתעוררת, אני מרגישה יד מלטפת, פוקחת עיניים ורואה דמות , עיניים כחולות , אף ארוך במיוחד , פה ציורי. יפה תואר.
בדרך כלל אני לא מקשיבה לכל האימרות האלה של "אהבה ממבט ראשון" אבל זה בהחלט היה ככה. לא יכלתי לנתק את עיני ממנו, הוא היה נראה נבוך קצת, הוא התקרב אליי
קירב את שפתיו אליי ואמר "אני מכיר אותך."
תגובות (0)