תנכית – פרק 5 א

כשהתעוררה ליבי היא הרגישה שראשה פועם בחוזקה ודמה הולם באוזניה. היא הניחה את ידה על בטנה כשחשה את הכאב המייסר תוקף אותה שנית. היא הרימה את שולי האריג האפור שלבשה, ושלא ראתה מעולם, וגילתה שבטנה חבושה בתחבושת לבנה סטרילית.
כשעצמה את עינייה כל מה שראתה היה נוצות שחורות, דם ואור בוהק. כשפקחה שוב את עינייה היא ראתה את איתן יושב ממולה. "מה קרה?" שאלה בקול צרוד. כאב לה לדבר. "איפה אני?"
הוא הביט בה עם קמט בין גבותיו. "אני אסביר הכל תכף, ליבי, אני מבטיח." הוא קם מהכיסא שעליו ישב ונעלם מהחדר. ליבי ליטפה באצבעותיה את המצעים הרכים שהיו על הספה שעלייה שכבה. הם היו בצבע שמנת ומגעם היה מגע משיי ועדין. כל שרצתה היה לטמון את פנייה בכרית ולישון, אלא שאז שמעה את הצעדים ואיתו חזר לחדר עם ליאו ואיה לצידו. איה הגיעה אלייה מיד וקרסה עלייה בחיבוק מוחץ.
"את לא מבינה מה עבר עליי!"
"את חונקת אותי!" כשאיה ניתקה את החיבוק ליבי התיישבה על הספה במאמץ ולקחה אל בין ידייה את הכרית. "מה קרה שם? מה קרה לי?"
איתן נשען על הקיר והכניס את ידיו לכיסי מכנסיו. "מה שאני הולך לספר לכם עכשיו ישמע לכם די הזוי, אני צריך שתסמכו עליי ותאמינו למה שאני יגיד, בסדר?"
ליבי הינהנה וליאו והתיישב לצידה. "את בסדר?"
היא הנידה בראשה והניחה את ראשה על כתפו. נמאס לה להרחיק אותו. "אתה לא חושב שאני משוגעת?"
"תמיד היית משוגעת," השיב והיא שמעה את החיוך בקולו.
"אז מה העניין?" שאלה איה.
"זוכרים את הסיפור שסיפרתי לי לכם הבוקר בשיעור תנ"ך?"
"מה זה קשור? רוצה לבדוק אם אנחנו חוזרות על החומר?"
איתן הניד בראשו. "בואי נצא מנקודת הנחה שאת מאמינה בסיפורי תנ"ך." הוא הוציא את ידו מהכיס והעביר אותה בשיערו. "הסיפור עם קין והבל, אני ואחי רבנו ו – "
"קין והבל אתה מתכוון," אמר ליאו. "למה אתה אומר שזה אתה? הסיפור הזה קרא לפני אלפי שנים."
איתן צחק צחוק נטול הומור. "אני ואח שלי, קין והבל, זה אותו הדבר."
"בצורה היפוטטית, אתה מתכוון," אמרה איה. "אתה מדמה את היחסים בינך לבין אחיך לקין והבל."
שניהם הטילו ספק במה שניסה לומר, אך ליבי הבינה מה העניין, היא זכרה, "אתה קין," אמרה פתאום. "אתה קין, אתה אותו אחד."
"למה את המתכוונת ליבי?" שאלה איה. "זה בילתי אפשרי."
ליבי הרימה את ראשה מכתפו של ליאו. "אני לא יודעת למה אני מתכוונת, תשאלי אותו. אני רק יודעת שזה נכון, אני מרגישה את זה, אני זוכרת."
"את זוכרת?"
ליבי הינהנה. היא הביטה על איתן והתעלמה מליאו ומהבעת הפנים ההמומה שלו. "תספר לנו מה קרה?"
איתן הינהן. "אני ואחי הבל כמו שאתם יודעים רבנו ואז אני רצחתי אותו. קיבלתי עונש מאלוהים להיות נע ונד וראיתי את כל האהובים שלי לאורך ההיסטוריה מתים, היה בלתי אפשרי לפגוע בי. שפכתי את דם אחי."