תליון האש- פרק 1

נשמעה צרחתה האחרונה של אן. סכין מגואלת בדם נפלה
על האדמה הלחה. גופתה של אן הוטחה על הסכין ששכב לו,
בנחת. צחוק, כמעט מרושע, נשמע בין הצללים, השחורים כלילה,בחצות.
אן שכבה לה, מוטלת על האדמה הקרה, חסרת כל חיים.
המוות סחב אותה אל שמי הלילה השחורים בשעת דמדומים.
הוא חשב שהיא מתה. היא גססה.
הוא ריחם עליה, אבל היה חייב.
הוא תקע את סכינו בבטנה של אן.
נשמעה צעקה שוברת לב, הוא הצטער על מה שעשה.
הוא הרים את הגופה ורץ לעבר החושך השחור.
הוא בכה, זה היה דבר אסור, לפחות בשבילו.
הם לא היו חלשים. אסור להם לבכות.
הם עוד ינצחו.
הוא הסתכל על השרשרת שלו, זאת עם התליון
בצורת טיפה עם עיטורים עדינים של להבות אש
הוא הסתכל קדימה והמשיך לרוץ.