תאומים שומרים זה על זה- הקדמה

הלכתי בתומי ברחוב שלפתע חבורה של בנים התנפלה עלי. "איפה הכסף קווין?!" צרחו ודחפו אותי, כנראה הם זו את הסווטשרט שלו שאני לבשתי. "על מה אתם מדברים??" שאלתי אותם והדפתי את מכותיהם. מאיפה לעזאזל הם באו? "תפסיק לשחק קוו, הבוס רוצה את הכסף שלו" אמר אחד מהם. לדעתי שמו היה דאנקן.
"הבוס?" שאלתי בתמיהה. "כן קווין, הבוס!" אמר דאנקן ודחף אותי עוד. "די כבר עם זה!" צעקתי עליו שיפסיק. "מארק רוצה את הכסף שלו" אמר אחד ודחף אותי שוב.
"הבא שדוחף אותי יגמור בתא מעצר במשטרה המקומית, זה ברור??" צעקתי עליהם. "אז ככה עדיין לא תפסו אותך… יש לך קשרים במשטרה…" מלמל דאנקן.
כול החבורה הזאת היא ערסים מסטולים 6\24. לרגע היה לי נדמה שהקולות בראשי חזרו שוב וכל נזכרתי במשימה שלי ולמה העברתי את עצמי דרך כול זה ולמה עדיין לא גיליתי להם שהם מתבלבלים ביני לבין אחי.
קווין סיפר לי עליהם, הוא אמר לי שהם מסוכנים. ניסיתי לגרום לו לדבר עם דוני, אחינו הגדול, אבל לא ממש הצלחתי.
בכול אופן, תאומים שומרים אחד על השני. "קדימה קוו, אל תגרום לי להוציא את האקדח שלי" אמר דאנקן. "לא שמעת מה אמרתי?" שאלתי אותו. "הבא שנוגע בי ירקב בתא מעצר!" צעקתי בכעס. באמת שכבר נמאס לי מהם.
יש גבול למה שאפשר לעבור בשביל אחיך התאום. "מארק רוצה את הכסף שלו עוד היום!" אמר אחר. "ומה אתה חושב שיקרה אם אנחנו נבוא אליו בידיים ריקות הא? שהוא ייתן לנו עוד כמה ימים לאסוף את הכסף? לא! הוא ירה בנו בלי לחשוב פעמיים!" אמר נער שחור.
"תנשום אוויר ניקי" אמר דאנקן והניח ידו על כתפו של הנער השחור. הנער התנער ממנו והלך לבעוט באיזו פחית.
"יש לך את הכסף או לא?" שאל דאנקן וראיתי בפניו שהוא לא רוצה לפגוע בי. "אני לא יודע על מה אתה מדבר!" צעקתי עליו.
"חבל" אמר דאנקן. "קיוויתי שהיום הידיים שלי יישארו נקיות" אמר דאנקן וסימן לחבריו להתקרב אלי. נסוגתי לאחור בפחד. את האמת? רעדתי בכול גופי.
"אתם עושים טעות גדולה…" מלמלתי. "תגיד מה קרה לקול שלך, אתה נשמע כמעט כמו ילדה קטנה" צחק דאנקן וסימן לחבורה לתקוף.
הם נתנו לי כמה אגרופים בבטן עד שניקי הגיע ונתן לי אגרוף ללסת ואז נפלתי על הרצפה בכניעה. "מה לעזאזל…" מלמל ניקי בתדהמה.
הכובע שהיו מחובר לסווטשרט שלי נפל מראשי ולפני החבורה הערסית המסטולה נגלתה נערה יפהפייה, אני.
שערי הבלונדיני (מאוד, אם יורשה לי לציין) ועייני הכחולות אפורות התגלו לפני החבורה. "לא פשוט לא אמרת לנו שאת לא קווין?" שאל דאנקן ועמד קפוא לפני.
"למה להגן על מישהו שאת לא מכירה?" המשיך. חייכתי חיוך קטן. "כי תאומים תמיד שומרים זה על זה" אמרתי בביטחון.
"רגע אחד… לקווין יש אחות? תאומה??" נדהם ניקי. נאנחתי בעייפות. "כן, אני אחותו התאומה" עניתי להם. "אבל את בת, ואת בלונדינית!" אמר אחר.
"מלבד השיער שלנו אנחנו נראים אותו הדבר בדיוק" אמרתי להם וקמתי. אחד מהבנים תפס בידי ועזר לי לקום בקלות יותר.
"תודה…" אמרתי בביישנות. מה אומרים במצב כזה? כלומר, לפני שנייה הוא רצה להחטיף לי מכות רצח ועכשיו הוא עוזר לי לקום מהרצפה…
"טוב, זה יהיה חייב להספיק…" מלמל דאנקן. "מה יהיה חייב להספיק?" שאלתי וצפיתי בו מסמן משהו לחבורה. "את" ענה ושק שחור הושם על ראשי. "אתה לא רציני!!" צרחתי עליו.
"תשחרר אותי מיד! אתה לא תצא מזה!" צעקתי. "אם אין לקווין את הכסף, אז אחותו התאומה תוכלו להרוויח אותו בזנות" אמר דאנקן ונזרקתי לאוטו שרגליי וידיי קשורים באזיקונים וראשי מכוסה בשק שחור כהה ומחניק.
זה לגמרי לא הייתה התוכנית! צעקתי על עצמי. עכשיו קווין יחפש אותי, ושהוא ודוני לא ימצאו אותי, הם יניחו שנהרגתי או נחטפתי, אבל לא על ידי דאנקן וחבורתו, אלא על ידי….