שרלוק הולמס והפרחחים מרחוב בייקר 2 פרק-2

ארזת הכל שאל ווטסון את הולמס שהכניס טבק למקטרת והנהן בראשו ככן.
טוב הסעה תגיע בעוד שעה ואז נאסוף את הפרחחים אמר ווטסון והסתכל בשעונו.
מעניין מאוד אמר הולמס והמשיך למלמל מי יכול לרצוח את צ'רלס הרי השומרים היו תופסים אותו? שאל הולמס, אותי דווקא מעניין איך נראה הארמון אף פעם לא ביקרתי בו אמר ווטסון בהתלהבות רבה והכניס זוג גרביים למזוודה. בחוץ כבר נראתה הכרכרה הולמס ווטסון מהרו עליה. כשנכסו הם אמרו לנהג לנסוע למחסן 3 ואז לארמון. הנסיעה הייתה קופצנית וכשנכנסו למחסן הפרחחים היו באמצא הארוחה. מה כבר אמר ויגינס והביט בשעון שהיה שבור טוב אז נעלה הפרחחים עלו לכרכרה והחלו לנסוע לארמון שהיה במרחק כאלף קילומטר מהם. בדרך הם הסתכלו על נופים רבים ויפים עד שבאופק היה אפשר לראות את הארמון.
פתאום כשהיו ליד השער עצרו אותם עשרה שומרים ששאלו בחשד מי אתם? והוסיפו אנחנו לא מרשים לעיתונעים להכנס לכאן ושומר אחד התחיל להתרגז מאוד. הם החלו להוריד את הולמס ווטסון ועצרו בפרחחים. מי אתם? ועצרו את הפרחחים אתם בטח גנבים והחלו להתקדם לעברם עצרו אמר הולמס אלא עוזריי ואני כאן לחקור את רצחו של הנסיך צ'רלס. השומרים התחילו ללכת קדימה והפרחחים ירדו.
תכנסו אמרו השומרים והשער הגדול נפתח הארמון מבחוץ היה ענק ויפה, בפנים היו הרבה מדרגות ובקירות היו משובצים אבני חן שתפסו את עייניו של אוזי שהחל לגעת בהם. העליה למעלה הייתה כוללת הרבה מדרגות אוקיי התוכנית היא שאתם תסרקו את החדרים למטה אמר הולמס והתביע על ויגינס אוזי רוהאן ואליוט. וכל השאר ילכו אתי למעלה נפגש כאן בסוף היום, תזכרו כל פריט חשוב אפילו אם זה משהוא פצפון.
הירידה למטה כללה המון חדרים החדר הראשון היה גדול אם כל מני ספרים גדולים וקטנים ויגינס הזכיר מה ששרלוק הולמס אמר שכל דבר יכול להיות לא משנה באיזה גודל. הם התחילו להתלך למשך החדר והוציאו כל מיני ספרים. הספרים לא הראו כלום הם היו פשוטים נראה שאין כאן כלום אמר אוזי שבחן את החדר בקפידות.