שקר – פרק 2

פרק 2 :
ה- יום :

הזיכרון לא הכי מובהק אצלי , הוא מעורפל . אבל אני זוכר שביום שפגשתי אותה , היה היום הכי טוב בחיים שלי …ככה לפחות חשבתי .

כהרגלי איחרתי , התעוררתי בזמן אבל הדרך לבית הספר משכה את צומת ליבי וגרמה לי לאחר . זה היה בית ספר חדש , דרך חדשה שלא הכרתי , היה לה יופי יחודי …. רעש צפירות המכוניות עם ריח המאפיות שמהול עם ריח הציפס והשווארמה ביחד עם קולות האנשים מסביב גרמו לדרך להיות מעניינת עבורי . אך,כשהבנתי שאני מאחר התחלתי לרוץ נכנסתי לכיתה בסהרה כולי מתנשף " מצטער ….שאיחרתי….." , המורה : " שלא יקרה שוב , תתיישב בבקשה " .התיישבתי במקום היחיד שהיה פנוי – בתור השולחנות הקרוב ביותר לדלת בשורה השלישית , רק לאחר שהתיישבתי גיליתי כי בתור זה יושבות בנות בלבד …שמחתי . המורה המשיכה לדבר ניסיתי להיכנס לעיניינים אבל העדפתי להסתכל על הכיתה מסביב. בכיתה היו 4 קירות לבנים ועל הקיר הצפוני היה לוח כתיב , מצד ימינו היה את מגילת העצמאות ומצד שמאלו היה את מפת ישראל . בקיר במערבי היו שלושה חלנות שקופים , מבעד לחלונות היו עצי ברוש גבוהים וירוקים אשר הסתירו את הדרך בה הגעתי . בכיתה היו 28 ילדים חדשים אשר הפרצופים שלהם לא היו מוכרים לי אבל ניחשתי שעוד נהיה קרובים !. היום המשיך , יצאנו חזרנו לכיתה , פגשנו אנשים צחקנו ודיברנו ואז , אז זה קרה ! רצו לגבש אותנו ולכן חילקו אותנו לקבוצות לפי תורים , המשימה הייתה לבנות צורה וחומרי הבניין היו אנחנו . הסכמתי להרים אחת על הכתפיים היא הראשונה שהתנדבה , הרמתי אותה היא הייתה קלה ושבאתי להוריד אותה מעדתי והפלתי אותה ואני עליה . השתתקנו , הסתכלנו אחד על השני . הסתכלתי לה בעיניים והרגשתי שאני נבלע , הרגשתי שאני בחלום, כל הרעש מסביב פתאום השתקק וחשבתי שרק שנינו שמה . הריח המתוק שלה שיכר אותי התקרבתי אליה עוד ועוד ואז ….המורה :"הכל בסדר?" קמתי ישר הרמתי אותה ואמרנו שכן ,חייכתי אליה והלב שלי פעם בחוזקה , הרגשתי שכל סנטימטר בגוף שלי רוצה לחזור לאותו רגע רוצה להיות קרוב אליה לחבק אותה , תחושה על טבעית של משיכה מטורפת לאותה נערה לא רק בקטע מיני . הרגשתי שאני צריך אותה שאני חייב אותה ! הרגשתי שהיא כמו סם בשבילי ! מאותה דקה כל מה שחשבתי עליו באותו היום זה עליה , וכל אותו הזמן הגוף שלי שרף כאילו הוא נשרף מבפנים . הרגשתי שיש בתוך הגוף שלי אש שהיא הדליקה בי וככול שאני חושב עליה יותר האש מתאצמת ולי שורף וחם יותר ! רציתי אותה לידי , רציתי אותה איתי ! רציתי אותה !

רציתי לדבר איתה להגיד לה שאני מצטער , אך היא הייתה כל הזמן עם חברות שלה עד שפתאום המורה שלחה אותי ואותה להביא מחשב מאב הבית . כן , ניצלתי אותה , ניצלתי את ההזדמנות : " אמממ שמעי לגבי מה שקרה קודם אני ממש מצטער , לא התכוונתי " היא חייכה תוך כדי הסמקה ואמרה :" אההה חחחח זה בסדר אין לך מה לדאוג " . מאותו רגע ידעתי שחיי הולכים להשתנות . שהגענו לאב הבית שנינו ניגשנו לקחת את המחשב הידיים שלנו ניפגשו ושבאנו להפריד אותם קרה משהו מוזר , כאילו הידיים שלנו היו מגנטים חזקים מאוד בלתי ניתנים להפרדה , לא הצלחנו להפריד אותם רק לאחר כמה זמן הידיים שלנו התנתקו זה מה זה אבל בחוזקה ! באותו רגע שאלתי את עצמי , מה קרה כאן ? הסתכלתי על היד שלי , הזזתי אותה והכל נראה לי נורמלי אבל שנינו הרגשנו ששום דבר לא נורמלי יותר !