שליחות קטלנית 5: התקפה-פרק 5

מיי רק זכרה הבזקים של התרסקות המטוס; את צעקות האדם וקולות המטוס המתרסק.
היא התעוררה שבטנה על הקרקע.
הראש הסתחרר והראיה מטושטשת.
אך אט, אט התמונה המלא התבהרה.
המכונות היו, וכך גם בני-האדם.
שרדי המטוס היו מונחים ארצה ושרידיהם מעלים עשן שחור.
היא הסתכלה סביבה ומצא את עצמה רתומה לצנחן וראשו מדמם.
מת.
מעלינו, הייתה מכונת איסוף מרחפת, מנסה למצוא חסרי מזל שיתפסו במלכודתה.
היא התירה את הרצועות והתגלגלה הצידה הודפת את הגופה לפניה ומסוחררת קלות.
ראייתה התבהרה וראשה חזר לתפקד.
היא ראתה קרב, אנשים נהרגים ומכונות מושמדות.
מזווית עינה ראתה את בראד נלחם פנים מול פנים נגד מכונה.
ואית'ן עוזר לחיילים הפצועים סביבו.
היא תפסה את הנשק של הצנחן המת ויצאתי לעזור.
ברגע שקמה קלטה אותה מכונה.
היא כיוונה לכיוונה את הרובה ולחצה על ההדק.
הכדור ניתז חזרה.
המכונה התעמעמה מעט סחור סחור.
קדימה, יש לי בערך 16 שניות. חשבה מיי לפי ערכתה.
היא זינקה קדימה, תפסה בעורפו של המכונה ובעזרת קנה הרובה היא תלשה אותו ממקומו.
עיניו המאורות של המכונה חבו. הוא הושמד.
מאחוריה שהתקדם לעברה עוד אחד.
היא תפסה ברימון וזינקה אל עבר המוכנה ותוך כדאי הזינוק שחררה את הניצרה ותחבה אותו במכונה בכוח.
היא קפצה הצידה נחבטת בקרקע בכוח ושמה ידיים על עורפה.
המכונה התפוצצה. שרידיה עפו לכול עבר.
דם זלג מזווית ראשה ואפה דימם.
לפתע, זוג צבתות ענקיות תפסו בה –
מכונת האיסוף, היא תפסה אותה.