שליחות קטלנית 5: התקפה-פרק 2

מבין השיחים פרץ מכונת השמדה 'T400'.
"פחחי, קטן עליי." אמרה מיי בביטחון וצעדה קדימה כסימן שהוא שלה.
המכונה אולי הייתה גדולה וקטלנית אבל ישנה נקודת תורפה.
מיי, שחיסלה מכונת השמדה מדגם 'T500', 'T600' ואופנועיי חיסול ועוד מיליון סוגי מכונות.
כבר לא פחדה משום דבר.
היא זינקה הצידה ואז לצד השני בזמן שהוא עקב אחריה.
מרוב מהירות הוא לא יכל לעמוד בקצב.
'לכול מכונה יש את נקודת התורפה שלה'. חשבה מיי.
היא בכנה את המכונה טוב, טוב.
ואז היא ראתה כמו מין דלת רופפת בחזהו שבה הוא הכיל את הדלק שלו.
'כן, יש שם מקום' היא חשבה.
היא התקדמה במהירות אל עבר המכונה שנמאס לה לעקוב אחריה והתחילה לירות לכיוונים אקראיים.
היא עצרה שגבו של המכונה מופנה אליה,
'קדימה, אין הרבה זמן עד שיקלוט'.
היא תפסה בקצה קנה הרובה שלה בידה והתיכה בכול הכוח על עורפו.
המכונה איבדה כיוון לכמה זמן.
'קדימה, יש לי בדיוק עשרים שניות'.
היא השכיבה אותו על הקרקע על גבו. היא פתחה בתנופה את הדלת הקטנה.
"אית'ן!! רימון אליי!" היא צעקה.
אית'ן השליך לעברה מהר רימון.
מיי תפסה אותו ביד אחד, שחררה את הניצרה, סגרה את הדלת הקטנה וקפצה על חבריה.
"תשתטחו!!" צעקה מיי. והפילה אותם במורד הגבעה.
הפיצוץ היה אדיר.
חלקי המכונה התעופפו באוויר מעלים עשן ונחתו על הקרקע.
ציפורים קראו בקול והתעופפו מין העצים.
מקום הפיצוץ היה מלא עשן ואפר ושחור מסימני הפיצוץ.
"זה היה אדיר!!" קרא אית'ן.
בראד זקף אגודלים.
"אה, קלי קלות" אמרה מיי מחייכת מאוזן לאוזן.