שימו לב לרציתי להוסיף זה חשוב גם אם אתם לא תקראו- עכשיו יש צורך בשם פרק 1

קיילה הסתובבה בביתו של אביה.
כמובן היא ידעה שזהו אינו אביה האמיתי.
הוא לא שיקר לה. הוא הסכים לה לקרוא לו 'אבא' אך מעולם לא ניסה להסתיר את עצם היותה מאומצת.
"קיילה, הגיע הזמן שתקבלי את החפץ היחיד שיש ברשותי מהורייך הביולוגיים" הוא אמר כשחגגה יום הולדת 12. הוא סבר שהיא מספיק גדולה להתמודד עם האמת ולכן נתן לה מכתב
"זה היה מוצמד אלייך כשמצאתי אותך " אמר.
'מת'יו היקר.
זוהי בתנו קיילה.
נשמח אם תוכל לדאוג לה. אם לא הבא אותה לבית יתומים כלשהו. לא משנה איזה. רק אל תחזיר אותה.
היא טעות. הטעות הגדולה ביותר שעשינו.
אנחנו לא רוצים בה.
בתודה מראש – נ' ו ק' '
עולמה הזדעזע עוד יותר. תמיד ידעה שהוריה מתים. סתם מתים. היא לא ידעה שננטשה.
"אני הגעתי בשבע בערב מהעבודה" סיפר לה את סיפור מציאתה. רק הפעם בשלמותו
"ראיתי אותך על מפתן הדלת. כשקראתי את הפתק ידעתי מיד מי הם הורייך. אחרי הכל היינו חברים טובים. מיהרתי ולקחתי אותך בחזרה לביתם אבל הם לא היו שם. לאחר שעה שמעתי שהם מתו. גנב פרץ לביתם וכשראה אותם הוא הרג אותם מחדש שיתפסו אותו" עד כה היה הסיפור מוכר. רק סדרו הפוך.
"את מבינה קיילה? הורייך לא נטשו אותך כי לא הייתה להם ברירה. להפך- הם היו עשירים הם יכלו לטפל בך לדאוג לכל צרכייך אבל לא רצו כי זו טרחה" קיילה מאותו היום העריצה את אביה המאמץ. הוא לקח אותה אליו כשהוריה לא רצו בה.
גם עכשיו חמש וחצי שנים מאוחר יותר היא העריצה אותו. היא השתדלה להיות בת מושלמת
"בדיוק כמו שהבת שלי הייתה" הוא נהג לומר.
בתו איריס נהרגה הרבה שנים קודם לכן. קיילה ראתה בה דמות דוגמה למופת
קיילה חשה בת מזל
אחרי הכל- היא בתי המאומצת של מת'יו