רק שהסיוט לא ייתגשם !
אני ממשיכה לרוץ ולרוץ ביער החשוך והמפחיד !
אני שומעת קולות ! קולות מפחידים !
צווחות זוועתיות שמשתקות אותי מרוב אימה !
אני מסתכלת אחורה ורואה צל שחור גדול שמסתכל עלי .
אני מנסה לרוץ מהר יותר אבל אני עייפה מידי בשביל להמשיך .
אין לי בררה ! אחרת הוא יתפוס אותי ואז ……….. מי יודע מה הוא יעשה לי ?!
אני שומעת צרחות שקוראות בשמי : " אן! אן! אן! " . אני נופלת ומתחילה להתנועע מצד לצד .
אני לא יודעת מה מזיז אותי . אני שומעת עוד פעם : " אן! אן! אן! " . הקול הזה קצת מוכר לי . אני חושבת ואז מזהה את הקול . זאת אמא שלי ! אני חושבת לעצמי שאני צריכה לפתוח את העיינים . אני מתתעוררת.
אן? אן? את בסדר ? הכל בסדר ? אמא שואלת .
כן כן . עניתי . זה היה ……… סתם סיוט .
קמתי והתחלתי להתארגן לבית הספר .. כולי מפוחדת מהחלום !
אני בכיתה ט', ואני בת 15 כבר. עוד שבוע, יותר נכון .
לבשתי חולצת עטלף לבנה עם תחרה מאחורה, מכנס ג'ינס גבוה והכנסתי את החולצה לתוך המכנס .
ירדתי למטבח . אמא הסתכלה עליי, אני חושבת שהיא יודעת שקרה לי משהו אבל היא לא אמרה כלום . אני עוד לא יודעת אם כדאי לספר לה, הרי זה סתם חלום.
לא סיפרתי לה בסוף .
בדרך לתחנת אוטובוס, לא יכולתי להפסיק לחשוב על החלום הנורא הזה ! הצווחות הזוועתיות, היער החשוך, והצל הזה שהסתכל עלי ! מה כל זה אומר ?!
*עליתי לאוטובוס ונסענו לבית הספר*
כשהגעתי לבית הספר הלכתי לכיוון הכיתה ולא הפסקתי לחשוב מה המשמעות של החלום הזה .
הייתי כל כך מרוכזת במחשבות שלא שמתי לב שהיו מאחורי צעדים ! ואז כבר חזרתי למציאות כשמשהו קפץ עלי ……………….
תגובות (2)
קודם כל ברוכה הבאה לאתר הסיפור ממש טוב רק את יכולה להוסיף יותר תיאורים ככה אפשר יותר להיכנס לתוך הסיפור!
אהבתי,
הסימני קריאה קוטעים את רצף הקריאה, חצי מהם יכלת פשוט להחליף בפסיקים.
עוד תיאור יעזור..
:]
ברוכה הבאה