ריקוד משחית

גלי!גלי! גלי!.. כולן עודדו אותה ומחאו לה כפיים..היא הרי מתחתנת עוד יומיים אז מותר לה להתפרק.
החשפן במסיבת הרווקות שהחברות שכרו בוילה ברישפון נצמד לגופה ולקולות הביטים של המוסיקה האלקטרונית שפילחה את חלל החדר, החל ללטף אותה בכפות ידיו הרחבות.
הוא היה מושלם,גבר שרירי וגבוה אמריקאי, שחום עור עם מבטא ניו יורקי כובש, שלא מתיר מקום לספק.
האלכוהול זרם כמו מים, ובקבוקי הוודקה והוויסקי פגשו שפתיים חושניות של נשים הנושקות לגיל השלושים.
עשן הסיגריות והג'ויינטים שעברו מיד ליד אפפו את חלל החדר וכולן עקבו אחר הריקוד החושני בין מייק לגלי.
הם התמזגו זה בזו תוך מבט חודרני עין בעין.
ארבעת החברות יצאו לשחייה לילית בבריכה והשאירו את הזוג באמצע הסלון להמשיך בשלהם.
עשר דקות מאוחר יותר מצאה גלי את עצמה בזרועותיו של החשפן כשהוא נושא אותה לחדר השינה.
האור נכבה. נר בצבע סגול בנינוח לבנדר קיבל את פניהם,התשוקה הרבה שנוצרה והרצון להיות בזרועותיו של גבר אחר לפני הנישואין בער בה.
היא ועופר יוצאים יחד כבר 12 שנים ומעולם לא הייתה עם גבר אחר מלבדו.
החוויה הרגעית נשארה שם בחדר מבלי שאיש יידע,לחברות סיפרה שלא קרה דבר.
עופר קידש את הכלה, ענד לה את הטבעת על האצבע ושבר את הכוס לקול קריאות השמחה של מאות המוזמנים.
זאת הייתה חתונה בלתי נשכחת בעיני רבים,הרי אבא של עופר סמנכ"ל של חברת תעופה ורבים מהמוזמנים היו אנשי עסקים,פוליטיקאים,אנשי תקשורת. הכל התנהל לפי הספר
גלי ועופר טסו לקריביים לירח דבש בן שלושה שבועות של שכרון חושים.כשחזרו, הבית בהרצליה כבר היה מוכן.
קומה עשירית חמישה חדרים עם נוף לים.
עופר חזר למשרדו כעורך דין לנדל"ן וגלי כמנהלת חנות של רשת אופנה ארצית.
חודש אחרי ששבה לחנות, החלה גלי להרגיש בחילות ולהקיא. היא חשבה שזה מהמסעדה שהיא ועופר סעדו עם חבריהם לרגל יום האהבה."זה בטח מהפסטה" ,אמרה לעצמה.
הבחילות וההקאות לא פסקו במשך יומיים ואז החליטה לספר לעופר בעלה.
"מאמי,אמרה, "אני כבר יומיים מקיאה ומרגישה בחילות וחשבתי שזה מהמסעדה שישבנו עם אריק ודנה במרינה." עופר התרומם מהכורסא בסלון הסתובב אל גלי אחז בידה עם חיוך רחב.
"נוסעים לסופר-פארם" אמר בהתרגשות.
הם נכנסו לרכב ודהרו לעבר הקניון שנמצא חמש דקות נסיעה מביתם.עופר עבר את הבידוק הביטחוני של השומר בכניסה
וגלי חיכתה לו באוטו תוך שהיא מחייגת לאמה ומספרת לה על כך.
עופר שב עם הערכה והם שבו על עקבותיהם לביתם.
שני פסים כחולים נראו על המקל,גלי יצאה מהמקלחת כשהיא קורנת ודמעות של שמחה זלגו מעיניה.
עופר חיבק אותה ארוכות.את הבשורה הם שמרו במשך שבועות והיחידים שידעו היו ההורים של גלי ואבא של עופר.
לאימו סיפר כשעלה לבקר אותה בבית העלמין שם היא טמונה כבר שלוש שנים.
באולטרסאונד שערכו לגלי בקופת החולים גילו שזאת בת.
לשניהם היה ברור שהם יקראו לילדה על שם אמו של עופר רק שבמקום עדה ,יקראו לה עדי.
תשעת הירחים עברו, וגלי נאלצה להיות בשמירת הריון חלק מהחודשים בביתם בגלל שהרחם לא היה חזק מספיק.
בשעה שתיים לפנות בוקר החלה גלי להרגיש צירים ומים החלו לרדת.
עופר קום! אני מתחילה ללדת! צעקה גלי.
עופר התעורר בבהלה הכין תיק עם בגדים ונשא את גלי על ידיו לאוטו תוך שהיא זועקת מכאב.
הם הגיעו לבית החולים וגלי הובהלה לקומת היולדות כשכבר בחדר מספר שתיים ממתינה לה מיילדת.
הלידה התחילה כשעה אחרי שהגיעו ועופר החזיק את ידה של גלי ולחש לה על אוזנה כמה הוא אוהב אותה.
לפתע, משהו השתבש עם הלידה והרופא החליט להעביר את גלי לחדר הניתוח לביצוע ניתוח קיסרי.
מספר דקות לאחר שגלי נלקחה לניתוח נקרא עופר למשרדו של הרופא.
עופר נלחץ, הבין שקרה משהו לא ברור וגופו החל רועד ואגלי זיעה על פניו.
גלי הייתה תחת השפעת ההרדמה ועדיין מטושטשת כשעופר יצא מחדר הרופא הוא היה נסער ועזב את בית החולים.
בחדר קראה המיילדת קריאת "מזל טוב"! והגישה לגלי את בתה, עדי, כהת העור.