רוצח

הוא חזר הביתה , מלא זעם , מלא שנאה .
הוא התיישב על הכיסא ליד השולחן ושם ידיים מאחורי הראש .
הוא הסתכל עליי , על אישתו , עם ילד בבטן . הוא הסתכל עליי הסתכל לי בעיינים ואז קם .
הוא התקרב אליי לאט לאט ואני פחדתי . פחדתי שהוא יעשה משהו לתינוק . פחדתי שהוא יעשה משהו לי . הוא היה כל כך כועס ששום דבר לא היה עוצר אותו . הוא התקרב אליי לאט לאט ואז חיבק אותי .. פשוט חיבק אותי .
לא ידעתי מאיפה זה הגיע כי הוא אף פעם לא הראה לי כזאת אהבה
הוא הפסיק לחבק אותי והתחיל לדבר :" תקשיבי אמילי אני מצטער על הכל .. אני אוהב אותך ואני אוהב את הילד הזה שבתוכך . הוא שלנו . הוא מהדם שלנו . אנחנו הופכים להיות אבא ואמא . והכל עומד להשתנות . אני יהיה יותר בבית , אני יטפל בך , יטפל בילד שלנו . ..אני באמת באמת אוהב אותך ואני מצטער על הכל" .
חיבקתי אותו והלכתי להתקלח . שיצאתי מהמקלחת ראיתי את אבי עומד מולי עם מבט רצחני בעיניו .
שאלתי אותו מה קרה והוא לא ענה .הוא המשיך לעמוד שם ללא שום מעשה . התקרבתי אלייו ,ניסיתי לחבק אותו אבל הוא הרחיק אותי ממנו במהירות כך שנפלתי על הרצפה .
קמתי בכל כוחותי ופשוט רצתי משם לכיוון החדר ונעלתי אותו . התחלתי לבכות ולבכות ואז נרדמתי .
קמתי ביום שלמחורת , פתחתי את הדלת וראיתי אותו יושן שם מחוץ לדלת .
דילגתי מעליו והלכתי לשתוף פנים לצחצח שיניים ולהתקלח . שיצאתי מהמקלחת הוא עמד שם עם ארוחת בוקר והביא לי אותה לא הבנתי מה קרה לו אתמול אז לא התייחסתי אליו וירדתי במדרגות לקומה למטה לשתות נס
הוא בא אחריי ושם לי את הארוחה על השולחן ואמר לי שהוא יעשה לי לשתות .. ישבתי בשולחן והוא בא , הוא התיישב והתחיל לספר לי , הוא אמר לי שהוא יזר עצבני מהעבודה בגלל שהבוס פיטר אותו והוא לא ידע מה לעשות . ואז שהוא דחף אותי הוא חשב שאולי אני ירצה לעזוב אותו והוא פיתח איתי ריב .
אמרתי לו שהכל בסדר ונסדר את זה ביחד .
הלכנו לחנות נעליים לקנות נעליים קטנות לילד שלנו . שהגענו לחנות ראינו נעל פשוט מושלמת . קנינו אותה וחזרנו הביתה .
הסתכלנו על הנעל ביחד והיא פשוט הייתה מהממת .
שמנו אותה בתוך הארון וישבנו בסלון ..
פתאום אבי קם , עלה לחדר למעלה וירד שום פעם שיש לו אקדח ביד ..
לא הבנתי מה הוא עושה אז ישר קמתי והגנתי על הבטן עם היד כאילו זה היה עוזר ..
הוא הסתכל עליי בעיניים דומעות ואמר לי " אני כל כך מצטער "
אלה המילים האחרונות ששמעתי ..