רדופה-פרק 7

נקודת מבט איזבל:
יצאתי מהפונדק,הרגשתי שאם אני ישאר שם עוד דקה אני יחנק.
מוחי לא הצליח להפסיק לשלוח אליי תמונות מאותו לילה ארור,הלילה שבו כל המשפחה שלי מתה בגלל רודף בצע.
פתאום הרגשתי את גופי מותח במישהו אחר.
"אוי סליחה אני מתנצלת"אמרתי
"אל תגידי לי עופפת"אמר קול עולץ מוכר
הרמתי את ראשי ומול עיניי ראיתי את ליאם.
צחקתי וזה היה מוזר לא צחקתי מזה שנים הילד הזה גורם לי להרגיש כל כך טוב.
"כן אתה צודק"אמרתי לו
"אז עכשיו זה תורי"אמר
"תורך למה?"שאלתי אותו
"לקבל פיצוי"אמר
התפוצצתי מצחוק באותו רגע.
"אני רציני"אמר לי ברצינות
"מה אתה רוצה?"שאלתי אותו מעניין מה כבר הוא ירצה ממני הוא נראה כמו ילד שיש לו הכול
"שנהיה ביחד כל היום הזה"אמר לי.
מה למה שילד כמוהו ירצה לבלות איתי משהו כן לא מסתדר לי
"מצטערת לא יכולה"אמרתי לו
"למה?"שאל ונראה די מאוכזב
"קבעתי כאן עם חברה והנה היא בדיוק באה"אמרתי
"אני לא רואה אותה"אמר בחיוך
לא תאמינו את מי ראיתי עכשיו שיציל אותי…………….
"טיאה"צעקתי אליה
היא הסתובבה וראתה אותי,ובאה מיד לכיווני.
"הנה אתה רואה היא באה,טיאה הולכים?"שאלתי אותו
היא הנהנה אבל נראתה נורא מבולבלת.
הלכנו אבל אז פתאום שמעתי את קולו של ליאם מאחוריי:"את חייבת לי"אמר
"כן נחשוב על זה"אמרתי לו
התרחקנו משם ושחררתי את זרועה של טיאה.
"מה קרה שם עכשיו?"שאלה
"עזרת לי להתחמק ממנו תודה רבה"אמרתי לה אסירת תודה
"למה רצית להתחמק ממנו ילדה?"שאלה אותי חשדנית
"כי לא יכולתי להיות איתו היום כמו שרצה"עניתי לה
"אוקיי את זה אני מבינה,איך בכלל זכרת אותי?"שאלה
"בדיוק כמו שאת זכרת אותי"אמרתי לה
"בגלל שכיוונת עליי אקדח"אמרה
"כן טוב זה לא היה בכוונה. ותודה על העזרה אבל אני חייבת לזוז."
"רגע אפשר לדעת איך קוראים לך לפחות"אמרה
חשבתי על זה דקה ומשכתי בכתפיי גם ככה אני אומרת לה שם מזויף.
"אמנדה"אמרתי לה
"טוב אז אמנדה עם תרצי שאני עוד פעם יעזור לך רק תגידי"אמרה לי.
היא ילדה חמודה וחביבה לא פגשתי הרבה אנשים כמוה.
"בסדר"עניתי לה בפשטות והלכתי
הייתי חייבת לחשוב,לשחרר קצת את המוח שלי.
והדרך הכי טובה שאני עושה את זה,זה כשאני הולכת.
חשבתי על ליאם ועל טיאה על ויסנטה על ההורים שלי,לפעמים כל כך כעסתי שהם השאירו אותי כאן לבד עם עול כבד כל כך בכתפיי.
שמעתי רשרוש מאחוריי מישהו עוקב אחרי.
הגעתי למין פינה בודדה כזאת ועצרתי.
הוצאתי את האקדח במהירות והסתובבתי.
שמעתי ירייה וראיתי חושך…………………