רדופה – פרק 3
התעוררתי בשעה תשע ככה מכאבים בכתף.
קמתי ופישפשתי בתיקי,חיפשתי שם משככי כאבים.
לקחתי שתי כדורים בגלל שהיום אין לי זמן לסבול היום אני צריכה ללכת לחברה של ויסנטה,
לרגל אחריו למצוא את הנקודות חולשה שלו,וככה לאט לאט להרוס אותו כמו שהוא הרס אותי.
וגם אני צריכה לוודא שלא משנה מה הסוד לא יגיע לידיים שלו.
אבל אני יודעת שזה הולך להיות קשה בגלל שכרגע הוא בחיפושים מטורפים אחריי כמו תמיד.
בגלל זה אף פעם לא יכולתי להיות בעיירה אחת כמה ימים מבלי שיזהו אותי, אבל הוא בחיים לא יחשוב שאני נמצאת באותה עיירה שאני נמצאת בגלל שהוא יודע שזו התאבדות בשבילי.
כי ברגע שהוא ימצא אותי הוא ישחט ממני את הסוד ויהרוג אותי.
ניערתי את ראשי,מחשבות מדכאות נשאיר לאחר כך.
אבל קודם כל לפני שאני יעשה את כל זה אני חייבת להכניס משהוא לבטן שלי.
החלפתי תלבושות כאב לי עכשיו פחות מאשר בבוקר,והתלבשתי.
ובאתי לצאת מהחדר אבל אז נזכרתי שחסר לי משהו הפאה שלי.
שמתי את הפאה ובדקתי את עצמי במראה, האקדח שלי היה בחגורה מוסתר בחולצה,אני נראית כמו כל נערה מתבגרת רגילה למרות הכל.
ירדתי למטה לחדר האוכל שבפונדק.
הלכתי לשולחן ריק עם כיסא אחד.
פתאום במהירות מבלי שיכולתי לראות נתקע בי נער בן גילי.
כל האוכל שלו שהיה במגש נפל על הבגדים שלו.
"נו באמת ילד תסתכל לאן אתה הולך"אמרתי לו
"אוי אני מצטער ממש מצטער פשוט התעופפתי"
"אז תנסה להישאר על הקרקע"אמרתי לו בעצבים
"אני מתנצל כבר אמרתי את זה,את יודעת מה,תני לי לפצות אותך"אמר לי בחיוך קורן
"לא צריך ילד אני יסתדר"אמרתי לו
"לא,לא אנחנו לא רבים על זה עכשיו אני הולך לפצות אותך,ותפסיקי לקרוא לי ילד"אמר לי
"אז איך אני יקרא לך ילד?"אמרתי בכוונה כדי לעצבן אותו
הוא חייך כנראה קלט את זה:"קוראים לי ליאם,ליאם קולינס,ואת?"שאל
"אמנדה גרו"אמרתי לו
"אז אמנדה מה דעתך על חולצה חדשה?"שאל אותי
"אוקיי תשמע משהו ליאם סלחתי לך תאמין לי אבל אין לי זמן היום להתעסק בשטויות"אמרתי לו והלכתי.
"אוקיי אני חייב לך"צעק לי.
לא היה לי כוח לענות לו שיגיד מה שבא לו.
עליתי לחדר והחלפתי את החולצה שלי מחדש.
טוב השעה כבר עשר כנראה שאני יוותר על ארוחת הבוקר היום יש לי דברים יותר חשובים לעשות.
יצאתי מהפונדק במהירות.
והלכתי "לסייר" בעיירה.
הגעתי ליד החברה של ויסנטה מבחוץ היא נראתה כמו חברה רגילה אבל מבפנים אני בטוחה שהמקום מלא רדרים ותוכניות אבל לא משנה כמה פעמים הם יתכננו תוכניות אחרות אני תמיד אברח מהם.
פתאום ראיתי את ויסנטה יוצא מהחברה הסתתרתי במהירות בשיחים.
פתאום הרגשתי נשיפות על העורף שלי הוצאתי את האקדח במהירות המרבית שלי וקמתי במהירות.
"יואו ילדה תיזהרי"אמרה ילדה.
הסתכלתי עליה היא נראתה ילדה עם שמחת חיים חבל שעכשיו היא בקשה אותי והרסה לעצמה את החיים………….
תגובות (3)
הילדה שהיא פגשה זאת הדמות שלי?
ותמשיכי!
כן היא הדמות שלך