רדופה-פרק 2(המשך הרשמה)

התעוררתי למשמע צלצול בטלפון הנייד שלי.
קמתי במהירות מהרצפה ובתמורה קיבלתי מחאה מהכתף שלי שכאבה מאוד.
בקרוב מאוד אני יצטרך להוציא את הכדור לפני שאני ימות.
חיפשתי את הטלפון שלי בפראות כי ידעתי שאני יוכל לדבר איתה רק היום,ויכול להיות שהפעם הבאה שאני ידבר איתה אוו יותר נכון היא תדבר איתי זה היה בהלוויה שלי.
וגם הקליטה פה באה ונעלמת במפתיעה.
פתחתי את הטלפון שלי במהירות ואמרתי:"אליסה?"
"איזבל,את בסדר בדיוק שמעתי על התקרית"אמרה לי
"אני בסדר אני רק פצועה"אמרתי לה
"פצועה ממה? מכדור?"שאלה מבוהלת
"כן"אמרתי לה
"את עדיין מסתתרת באותה עיירה?"שאלה אותי
"נראה לך שאני יסתתר שם כשהם עדיין שם"אמרתי לה
"אז איפה את עכשיו"שאלה
"באיזושהי עיירה נידחת בפונדק,ואיך בכלל הצלחת להשיג את המספר החלפתי אותו לפניי שבועיים"אמרתי לה
"וואו נראה לי הכדור הגיע לך לשכל לפניי שהחלפת את המספר שלחת לי הודעה שבה כתוב המספר החדש שלך"אמרה
"אוי"אמרתי ודפקתי לעצמי מכה בראש שכחתי מזה לגמרי.
טוב לפעמים זה די קשה להיות בגיל ההתבגרות ולברוח מהאויבים שלך.
"טוב לא נורא עזבי את זה עוד מעט תעלם לנו הקליטה, את זוכרת שאת צריכה להישאר שם כמה שיותר זמן ולהרוג אותם אחת ולתמיד"אמרה לי
"אני יודעת אני חייבת להרוג את ויסנטה על כל מה שהוא עשה לי"אמרתי לה
ויסנטה זה היה האיש הזה שרודף אחרי ורוצה לדעת את הסוד,ולא משנה באיזה אופן הוא משיג את זה.
הוא הרג את ההורים שלי ואחי הגדול בשביל הסוד הזה אבל מה שהוא לא ידע אז שהכל היה אצלי ממש מההתחלה.
"אני יודעת"אמרה:"אבל תיזהרי"
לפתע נשמעו דפיקות חזקות בדלת.
"טוב אני יזהר עכשיו אני חייבת לנתק,דופקים בדלת"אמרתי לה
"רגע אבל מי זה?"שאלה בדאגה
"אין לי מושג אבל אני הולכת לברר."אמרתי לה וניתקתי
הלכתי במהירות למראה סידרתי את הפאה על ראשי.
וניגשתי לתיקי והתקרבתי לכיוון הדלת,החזקת את האקדח בכך שהקנה שלו היה מול הדלת. "מי זה?" שאלתי
"מיס גרו"אמר קול מוכר:"זה אני בעל הבית"ענה
נשמתי עמוקות והחבאתי את האקדח מאחורי השמיכה במיטה ופתחתי את הדלת.
"כן ג'ון(השם שלו) מה רצית?"שאלתי אותו
"רציתי להודיע לך שארוחת הערב מוכנה"ענה
"אהה בסדר תודה שהודעת לי ג'ון אבל אני לא ירד לארוחת הערב היום אני עייפה מאוד"אמרתי לו
"בסדר להתראות לילה טוב"אמר
"לילה טוב"עניתי לו וסגרתי את הדלת
הרגשתי את הכדור נע בתוך עורי.
אני הולכת להוציא אותו עכשיו.
הוצאתי פינצטה מתיקי למזלי היא כבר הייתה מחוטאה.
הורדתי את החולצה ונשארתי עם גופייה.
לקחתי אלכוהול רפואי מתיקי ושפכתי במהירות על כתפי.
צרחתי זה שרף אבל למזלי אני רגילה לכאב הזה.
לקחתי את הפינצטה ומראה.
כיוונתי את המראה על כתפי וראית את כתפי כבר מתחיל להזדהם לי שם.
ראיתי את הכדור למזלי הוא לא חדר עמוק כל כך.
לקחתי את החולצה שלי והכנסתי אותה לפי כדי שאני לא אצרח חזק כל כך.
והכנסתי את הפינטה לתוך עורי,כאב לי בטירוף אבל אני חייבת להוציא את הכדור הזה.
הפינצטה כבר אחזה בכדור עכשיו כל מה שנשאר הוא להוציא אותו במהירות.
הוצאתי אותו והרגשתי כבר דם בפי מרוב שנשכתי את החולצה.
המקום התחיל לדמם לי בטירוף לקחתי כמה תחבושות וניקיתי איתם את הפצע ונכנסתי להתקלח.
המים במקלחת היו ורודים מהדם שלי אבל חמימים.
השתדלתי כמיטב יכולתי שלא להעביר את זרם המים על הכתף הפצועה.
יצאתי מהמקלחת וכיסיתי בתחבושות את הפצע.
והלכתי למיטה אבל לא לפני שלקחתיאת האקדח ממתחת לשמכה ושמתי אותו בין ידיי מוכנה לכל מצב.
מחר אני יתחיל את הנקמה שלי.
ועוד מעט ויסנטה יסבול על כל מה שהוא גרם לי להיות על כל האשמה שסחבתי כל המיתות שהייתי כל כך קרובה מלעצור.
מחר זה יתחיל.
הלכתי לישון אני חייבת להתחיל לחסוך כוחות למחר.