רדופה – פרק 14

קמתי במהירות מן המיטה אשר כבר הייתה דביקה מזיעתי.
נכנסתי למקלחת,והתהנגתי על המים החמימים.
יצאתי מהמקלחת כעבור דקות ספורות והתלבשתי.
איך אני יעשה את זה לכל הרוחות,איך אני יפרד ממנו.חשבתי לעצמי.
מה אני יגיד לו,עם אני יגיד לו שאני לא אוהבת אותו זה יהיה שקר,אבל זה יהיה כדי להגן עליו.
ירדתי לחדר האוכל.
להפתעתי הרבה הוא היה שם עם חיוך גדול מרוח על שפתיו.
"איזבל"קרא אליי
התקדמתי אליו וחייכתי חיוך מאולץ,"בוקר טוב"אמרתי לו
"בוקר טוב"החזיר ובא כדי לנשק אותי אבל אני ברגע האחרון הפנתי את ראשי
"מה,מה קרה?"שאל בבילבול
נשמתי נשימה עמוקה,טוב זה עכשיו אוו אף פעם.
"זה טעות"אמרתי לו בפשטות
"מה טעות?"שאל
"אנחנו הקשר הזה"אמרתי לו:"ליאם תבין אנחנו לא מתאימים"
"אני חושב שכן"אמר בכעס אשר הפתיע אותי לחלוטין.
"ואני חושבת שלא" אמרתי לו
הוא נשם נשימה מורעדת ואמר:"אבל אתמול אמרת לי שאת אוהבת אותי"
"שיקרתי"אמרתי בצורה שמראת שהמילים יוצאות ממני ואני שלמה איתם אבל לא בתוך תוכי הייתי קרועה הסתכלתי על פרצופו הוא נראה כל כך פגוע ושבור,רציתי רק ללכת לחדרי לשים את ראשי על הכר ורק לבכות.
"גם עכשיו את משקרת"אמר
"לא אני לא"
"את כן אז עכשיו את תגידי לי את הסיבה האמיתית"הוא אמר בכעס
"אין שום סיבה אחרת אני לא אוהבת אותך,כבר אמרתי לך שיקרתי"אמרתי לו
"עם את באמת ל אוהבת אותי אני רוצה שתרימי את הראש שלך ותסתכלי לי בעיינים ותגידי את זה"
נחבטתי עם עצמי לא ידעתי כבר אני כן אוהבת אותו אבל זה יהיה רק לטובתו.
"אני לא אוהבת אותך"אמרתי לו והרמתי את ראשי והסתכלתי בעיניו,משהו נסדק בהם בעיניים הירוקות היפות שלו,ופרצופו היה נראה כל כך פגוע.
הוא התעשת במהירות ועכשיו ראו על פניו רק שנאה טהורה.
"אני מצטערת"הוספתי
והוא רק נד בראשו והזיז אותי מלפניו ויצא מן הפונדק,וטרק את הדלת.
"זה היה לטובתך"מלמלתי ועליתי למעלה אל חדרי מבלי לאכול.
ופשוט נשכבתי על המיטה ובכיתי אל תוך הכר.
אני צריכה להוציא אותך מהלב שלי ליאם כי עם אני לא יעשה את זה יקרה לך משהו חמור.
כמו שקרה ל…ל.. לג'יימס.
הוא פשוט מת לי בין הידיים ואני לא יכולתי לעשות כלום.
והמחשבה הגרועה ביותר זה שאני הייתי צריכה לחטוף את הכדור הזה לא הוא.
הייתה לו משפחה אחים אחיות,הורים שדואגים לו.
לי לא היה את זה,לי לא היה למען לחיות,לא היו לי אנשים שדואגים לי.
"אני הייתי צריכה למות"מלמלתי בקול רועד.
"אני,אני,אני,אני,אני"ונכנסתי לעוד סבב של בכי וחבטתי בכרית.
בסופו של דבר נרגעתי.
אני חייבת לעשות את מה שהבטחתי שאני יעשה,אני חייבת להרוג את ויסנטה.
"אני יהרוג אותך ויסנטה,גם עם זה יהיה הדבר האחרון שאני יעשה בחיי….."