ל.ר.י
אני רוצה לפתוח עוד הרשמה כי אני חושבת שבסיפור שעבר היו מעט מדיי דמויות.אלה שכבר נתנו לי דמויות בפרק הראשון המקורי של הסיפור אל תדאגו הדמויות שלכם יישארו בסיפור. אני צריכה לפחות עוד חמש דמויות אז כל הקודם זוכה.אני מקווה שהסיפור המחודש מצא חן בעיניכם יותר משמצא חן בעיניי כי אני חושבת שהפרק הראשון הקודם שעשיתי היה יותר טוב מזה תתקנו אותי אם טעיתי בזה.

רדופה-פרק 1 + הרשמה חדשה (תכנסו לרציתי להוסיף בסוף)

ל.ר.י 14/07/2014 648 צפיות 5 תגובות
אני רוצה לפתוח עוד הרשמה כי אני חושבת שבסיפור שעבר היו מעט מדיי דמויות.אלה שכבר נתנו לי דמויות בפרק הראשון המקורי של הסיפור אל תדאגו הדמויות שלכם יישארו בסיפור. אני צריכה לפחות עוד חמש דמויות אז כל הקודם זוכה.אני מקווה שהסיפור המחודש מצא חן בעיניכם יותר משמצא חן בעיניי כי אני חושבת שהפרק הראשון הקודם שעשיתי היה יותר טוב מזה תתקנו אותי אם טעיתי בזה.

אני רצה בכל הכוח שנותר לי.
בכל צעד שאני עושה אני מרגישה כאב מסמא מכתפי הפגועה מירי.
מסביבי העצים השרופים מפזרים גיצים בכל מקום,חלקם נתפסים על בגדי ועורי ,וחלקם פשוט מתפזרים באוויר.

באוויר ריח נורא של בשר אדם חרוך ושרוף.
יריות נשמעות בחללי העיירה הקטנה.
צרחות הנשים המקפיאות דם,וילדיהן הקטנים, שרק עכשיו התחילו את חייהן,
יאבדו אותם.
בגללי.

רגשות האשמה מציפים אותי.
ודמעות שנאה עולות בעיניי.
כל כך רציתי לעצור ולהסתובב לצעוק להם,שיעזבו את האנשים האלה,
שאני זאת שהם רוצים.
אבל אני לא יכולה לעשות את זה,כי אם אני יעשה את זה אני יגרום למותם להיות לשווא.
כל כך הרבה אנשים מתו בגללי, כל כך הרבה פעמים שכבר קשה לזכור.
בכל פעם יכולתי למנוע את מותם,אם רק הייתי נותנת לו את מה שרצה.
יכולתי למנוע את מותם ושל האנשים היקרים לי ביותר בעולם.

דמם של כל אותם אנשים,רודף אותי.
אני מרגישה כאילו אני הרגתי אותם….
אוליי בגלל שבאמת אני הרגתי אותם,גזרתי עליהם גזר דין מוות מהרגע שכף רגלי נגעה באדמת העיירה.
אבל לא אני לא יכולה לחשוב על זה עכשיו.
אני ייתן לרגשות האשמה להציף אותי אחר כך.
אבל עכשיו אני צריכה להתחיל להתרכז בדברים יותר חשובים.
כמו הכתף שלי שמדממת מבלי הפסקה מן הכדור שבתוכה,שאם אני לא יוציא אותו דרך אגב בקרוב משם,אני ימות מאיבוד דם.

אני חייבת כבר לצאת מן המקום הזה.

לפתע כל העצים נעלמו מהדרך.
מולי היה רק מגרש מכוניות קטן, שנמצא בסוף העיירה.
עכשיו נשארה לי רק משימה אחת לעשות,למצוא את המכונית שלי ולצאת מכאן.
התחלתי להסתובב בין כל המכוניות שם,עד שלבסוף הגעתי למכונית המיועדת.
מכונית שחורה,עם חמישה מקומות לא כזאת שתבלוט בכביש.
אבל המכונית הזאת לא הייתה ממש רגילה,היא הייתה חסינה מפני יריות
הוצאתי במהירות את המפתחות מכיסי בידי הבריאה.
ופתחתי את המכונית,ונכנסתי לתוכה במהירות.
לרגע אחד פשוט ישבתי שם מסדירה את נשמתי.
הורדתי את הז'קט מגופי ומפי יצאה אנחת כאב כאשר ניתק מכתפי.
הז'קט היה כולו דביק מן הדם שלי.

לפתע שמעתי כל יריות חזקות.
הם מצאו אותי.
במהירות הכנסתי את המפתח לחורו,והתחלתי לנסוע.
המכונית השמיע חריקה כאשר יצאתי מן החנייה.
ולחצתי על הגז בחוזקה.
וראיתי את המחוגים של המהירות רק מתחילים לעלות.
עם אני ימשיך לנסוע במהירות כזאת יתפוס אותי שוטר.
אבל לפחות אני יגיע לעיירה הבאה במהירות.
אתם בטח חושבים איך אחרי כל מה שקרה אני ממשיכה לסכן את גורל האנשים ששם.
טוב יש לי על זה תשובה פשוטה,גורל אנשיי העיירה הזאת לא יהיה כמו הקודמת.
למה?.
התשובה פשוטה שם אני יתנקם בו.
בטח עד עכשיו לא הבנתם מי זה בוא אז תנו לי להסביר לכם.
האיש הזה שאני רוצה להתנקם בו,שמו הוא ויסנטה קולינס.
למה אני רוצה להתנקם בו?
אתם בטח כבר הבנתם למה,אבל יש עוד סיבות שאותם תגלו בהמשך……


תגובות (5)

אהבתי מאוד!
זה מסקרן- זה העלה לי המון שאלות…
כתיבה יפה מאוד ומלאת תיאורים. יש לי רק בעיה קטנה, את עושה בכל משפט אנטר. זה לא נכון טכנית.
תמשיכי:)

נ.ב
אני אכתוב לך דמות אם תגידי לי איך היא מתקשרת לסיפור. אני אדע לבנות לה אופי.

14/07/2014 15:40

מה זאת אומרת איך היא מתקשרת לסיפור?

14/07/2014 16:26

    אהה הבנתי .
    בתשובה לשאלתך היא יכולה להיות כל דבר.
    מישהי שמשתפת פעולה עם ויסנטה אוו עוברת אורח תמים שנקלעת לאחד המעקבים של איזבל אחרי ויסנטה ויש עוד הרבה

    15/07/2014 15:35

שם: אליס (את כותבת עם שמות אמרקאים נכון?)
גיל: 18
מראה: שיער שחור-מבריק וגלי. עיניי גדולות ועכורות בצבע זהה. עצמות לחיים גבוהות בעוד מבנה הפנים עגלגל. שפתיים דקות ואף מושלם ללא סלידה (זה משפט תקני?). גבוהה. לא רזה ולא שמנמנה.
אופי: סקרנית, נחושה, עקשנית, לא תוותר על מי שהיא סומכת, חשדנית, לא אכפת לה מהשלכות, מקללת הרבה, עצבנית, צינית.
רקע: תבני לה לבדך ותתאימי זאת לסיפור.

אוהבת 3>

15/07/2014 15:43

    אהבתי את הדמות אני יכניס אותה לסיפור תודה.

    15/07/2014 16:14
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך