רדופה- פרק ראשון+הרשמה(תסתכלו על רציתי להוסיף)
אני נמצאת בתוך שדה נטוש ומואר.
אני פצועה מירי בכתף ואני רצה מהר ככל שאני יכולה. אני רואה סביבי את העצים עוברים ממני במהירות.
ואני שומעת צעקות ויריות.
בכל צעד שאני הולכת אני מרגישה שאני נשרפת אך אני לא מצליחה לעצור אני לא יכולה לעצור.
עם אני יעצור אני ימות ישירות בידיי האנשים האלה.
בעניי יש דמעות שנאה אשר רוצות לצאת.
כי אני יודעת שכל כך הרבה אנשים מתו בגללי ובגלל הסוד שלי.
כל כך הרבה נשים גברים ואפילו ילדים תמימים מתו.
וכך גם עכשיו קרה.
אבל אני חייבת להמשיך אני חייבת לשמור שהסוד הזה לא יגלה לאף אחד.
אף פעם,ובגלל זה עכשיו אני ממשיכה לעיר אחרת עם זהות אחרת.
הצעקות והיריות כבר מאחוריי עברתי בהרבה את העיירה הזאת ואני עוד מעט מגיעה לאחרת.
הגעתי לכניסת העיירה ודבר ראשון חבשתי פאה חומה שיש לי בתיק והסתרתי את פצעי עם תרמילי.
ברגע שתרמילי נגע בכתפי צעקתי,הרגשתי כאילו שיש מן רעל בגוף שלי שמאכל אותו לאט לאט.
אבל עכשיו אני צריכה להתרכז במשימה שלי.
נכנסתי לעיירה וחיפשתי פונדק.
נכנסתי לפונדק הראשון שראיתי מבלי לבדוק אפילו את שמו.
"שלום"קידם את פניי איש אשר עמד מאחוריי הדלפק
העלתי את החיוך הכי קורן ובריא שלי ואמרתי:"שלום אני צריכה חדר"
"כמובן,כמובן"אמר:"לכמה ימים?"
"לחודש"אמרתי לו
הייתי כבר חסרת סבלנות רציתי כל כך להוריד את תיקי מכתפי הכאובה.
הבאתי לו את הכסף והוא אמר:"בטח רק תחתמי פה,פה ופה, מיס……..?"שאל
"אמנדה גרו"עניתי לו וחתמתי במהירות על הטפסים.
הוא נתן לי את המפתחות לחדר,
"תודה,"אמרתי לו:"רק איפה זה?"
"למעלה בסוף המסדרון"אמר
"תודה רבה"אמרתי לו
עליתי במהירות ככל שיכולתי הרגשתי שאני מאבדת את הכרתי.
הגעתי לחדר והכנסתי במהירות את מפתחי לחורו.
נכנסתי לחדר בפיק רגליים והתעלפתי.
תגובות (7)
תשמרי דמות, אני הולכת ואני אכתוב כשאני אחזור, בערב.
אלא אם כן אני אספיק עכשיו.
אוקיי
שם: אליסה גרנוולד
גיל: 16
מראה: שיער בלונדיני ארוך וקצת מתולתל בקצהו עם פסים זהובים וחומים, עיניים כחולות, ריסים ארוכים, גבות דקיקות ומסודרות, רזה וגבוהה עם עצמות אגן בולטות מאוד.
אופי: נחמדה ואוהבת לעזור.
רקע: היא הייתה החברה הכי טובה של אמנדה וגילתה את הסוד שלה ואז הצילה אותה.
שם: טיאה.
גיל: 15
מראה: שיער שחור ארוך וחלק, עיניים טורקיזיות יפות ועליזות.
אופי: שקטה,אוהבת לעזור,חברותית ויודעת לשמור סודות.
רקע:הלכה יום אחד בעיר וראתה את אמנדה מתחבאת, ככה היא גילתה את הסוד.
שם- טרייסי גרין
גיל- 16
מראה- שיער שחור גלי ודי ארוך, פוני בובה שהפך עם הזמן לפוני צד. עיניים חומות כהות ודי גדולות, עורה בהיר מאוד אבל לא חיוור. יחסית נמוכה לגילה אבל לא נמוכה מדי.
אופי- היא כמעט תמיד חיובית ושמחה. יש לה אישיות קופצנית וקצת קשה לה להישאר רגועה לזמן רב. היא מאוד אוהבת חברה ולא ממש אוהבת להיות לבד. טרייסי אוהבת להצחיק ולפעמים יש לה הבעות פנים מוגזמות כל כך שגורמות כמעט לכולם לצחוק. לא כל כך לוקחים אותה ברצינות וזה הדבר היחיד שמכעיס אותה. בנוסף, היא גם לא ממש יודעת איך להתנהג ליד בנים והיא לא טומבוי אבל גם לא הטיפוס הכי נשי. היא תמיד תשמח לעזור אבל לא תמיד תוכל, היא לא ממש אוהבת שמסרבים לעזרה שלה. היא לא תמיד מביעה את הדעה שלה ורוב הזמן נצמדת לדעות של אחרים. חוץ מזה, יש לה כישרון לא קטן בבישול.
וזה הבן הרשע שמתאהב בדמות הראשית 3: ואם יש לך כבר אחד.. אז סתם תוסיפי אותו חח
שם- ליאם קולינס
גיל- 17
מראה- שיער חום בהיר שנופל על העיניים, עיניים ירוקות כהות. הוא ממש גבוה לגילו ויש לו עור ניטרלי (לא בהיר לא כהה)
אופי- הוא טיפוס די מגונן, הוא שונא לראות אנשים במצוקה וכמעט תמיד מנסה לעזור איכשהו. הוא ממש מופנם ולא מספר לאנשים על עצמו או על כל דבר אחר שקשור אליו. הוא די תחרותי ולא אוהב כשדברים לא קורים כמו שרצה. הוא יכול מאוד עצבני אבל מאוד רגוע מצד שני, תלוי בבנאדם ובמה שעשה.
מאוד קשה להבין אותו והוא די מרוצה מכך. הוא ממש טוב בכל מה שקשור להסוואה והוא צלף לא רע.
מקווה שאהבת! ושיהיה המשך בקרוב :)
אוקיי אהבתי אבל ליאם זה שאמור להיות הבן של הרשע.
מצאתי רק דבר אחד שאני צריכה לשנות
הוא לא אמור לשנוא אנשים במצוקה בגלל שאבא שלו הרג כמה אנשים בדם קר וכך גם הוא.
הוא התאמן כמעט כל חייו להרוג את הדמות הראשית אפרופו קוראים לה איזבל.
חסרים לך סימני פיסוק ויש לך כמה שגיאות כתיב… אבל חוץ מזה היה מאוד יפה