קרון הרכבת פרק 2
כעבור דקות אחדות שמע בילי את קולו של חברו קרייס מן הקרון לידו. בילי פתח את דלת הקרון וראה את קרייס נאבק במישהו.
קרייס נראה מבוהל, זיעה זלגה על פניו ופיו פעור. האיש בו הוא נלחם היה רגוע, על פניו חבש מסיכה בעלת מקור ציפור היוצא ממנה, עיניו מוקפות בגוון אדום כהה אשר הזכיר דם טרי ובפיו חרוט חיוך גדול.
האיש עטה גלימה שחורה ועל ידיו כפפות לבנות, בעוד קרייס נאבק בו מלא פחד האיש צחקק קלות.
פתאום האורות נכבו, חושך שרר ברחבי הרכבת, בנוסף לכך גם דממה, לאחר כשניות ספורות האור חזר, והאיש נעלם.
קרייס עדיין היה מפוחד, מתבונן בכל פינה ופינה בחדר על מנת לוודא כי האיש אכן לא נוכח בקרון יותר. "קרייס, מה קרה פה הרגע?" שאל בילי מנסה לעכל את מה שראה, "ישבתי לי בקרון והאזנתי למוזיקה, נעלתי את הקרון מפני שלא רציתי שיפריעו לי, הרגשתי עייף" אמר קרייס ולקח נשימה ארוכה. "פתאום בלי ששמתי לב, האיש ציפור הזה התיישב מולי משולב ידיים. שאלתי אותו מי הוא וכיצד נכנס לקרון, אך מילה אחת לא יצאה מפיו. אני לא זוכר מה קרה לאחר מכן, אבל התחלתי להיאבק בו" כאב חד הופיע בראשו של קרייס.
"הוא מסוכן, צריך להזהיר את ליסה ודייב ממנו" אמר בילי פונה לעבר הדלת. קרייס לא קם, הוא המשיך להתיישב וצפה בבילי, "אתה בא?" שאל בילי ופתח את דלת הקרון. "אני עייף מדי, אני צריך תנומה קלה" אמר קרייס, "האיש ציפור יכול לחזור" בילי שכנע את קרייס לבוא, "אז אני אשאר בקרון עם דייב ואשן שם בזמן שהוא יגן עלי" אמר קרייס בעייפות.
בילי שתק, שניהם הלכו לעבר הקרון של ליסה, "למה לא הולכים קודם לקרון של דייב?" שאל קרייס בעצבנות. "קרייס גבר, הוא יכול להגן על עצמו, לעומת זאת מה ליסה תעשה?" ענה לו בילי, קולו היה כעוס. "אבל עד שנגיע לקרון שלכם, זה יקח עשור" התלונן קרייס, "היא הלכה לקרון אחר, אספר לך מאוחר יותר" אמר בילי והגביר את קצב ההליכה שלו.
תגובות (0)