מי מפחד מהמפלצת מתחת למיטה?
קמתי, שוב. באמצע הלילה, ההרגשה הזו רודפת אותי, לא משנה איפה אני היא לא עוזבת אותי. ההרגשה הזו, שמשהו לא בסדר, שמשהו לא טוב הולך לקרות. וההרגשה הזו לא טועה. לא משנה מתי, תמיד ההרגשה הזו משלימה את משימתה האפלה. אני מתחיל לפחד. ככל שאני מתבגר, ההרגשה נעשית קטלנית, היום יום ההולדת 17 שלי. אולי אני לא אשרוד את ההרגשה הזו הפעם.
חזרתי. אני הצל על הקירות בלילה, צעדים בחדר ריק. אני הרוח המלחש , ענף על החלון. אני המפלצת בארון ומתחת למיטה. אני פחד. פחד ואימה. אז הישמרו לכם, תנעלו את הדלתות, כי הפחד חוזר, והפעם, הוא לא הולך לטעות. חזרתי, כדי להישאר.
חלומות פז..
תגובות (0)