תולדות משפחת דארו .

פרק 1 – הילד – שבו נכיר את דני דארו ונגלה מספר פרטים אודותיו .
25.07.1975
" אתה חושב שאנחנו מוכנים לזה ? " שאלה מריה בשילוב מוזר של התרגשות וחשש .
" אין לך מה לדאוג " ענה לה דן .
הם היו רק בני 17 , עוד לא סיימו תיכון . שניהם היו יתומים , הוריהם לא היו ידועים להם מעולם והעניין גם לא העסיק אותם. הם בני זוג מזה שלוש שנים והיום זהו יום השנה שלהם . היום הם החליטו לממש את אהבתם בדרך הכי עתיקה בעולם , הם חיכו למעמד הזה שנים רבות , תמיד לא היו בטוחים בעצמם , אך היום זה יקרה .
אותו הלילה היה מהמאושרים בחייהם אך התוצאות לא איחרו לבוא . אותן תוצאות מרות שלפעמים אין דורשים בהן .
" שני קווים ! " היא אמרה בעצב .
" זה לא קורה לי , זה לא קורה לי ! " צעק דן שהתהלך הלוך ושוב ברחבי החדר והטיח אגרופו בשולחן .
" חשבתי שהשתמשת בקונדום ! " קראה אליו מריה .
" אני השתמשתי ! הרגע זרקתי אותו ! " הוא קרא בקולו הרם .
" אז איך זה קרה ? ! " היא צעקה אליו .
דן לקח את הקופסה והסתכל על התווית בה .
" באחד מתוך עשרת אלפים תיתכן האפשרות כי הקונדום לא יעזור " הוא ציטט בקול רועד . " איזה זין ! " הוא קרא .
מריה ידעה שלא תוכל להסתיר את ביטנה ולכן פרשה עם דן מהתיכון וכבר כחודש לאחר אותו הלילה הוא נישא למריה . אך נשאלה השאלה כיצד יתחילו את חייהם בגיל 17 בלבד ? דן עבד כסבל ולאחר מספר חודשים כבר החל לשלם על הדירה החדשה שיקנה לו ולמריה , וכמובן שלילד החדש . גם מריה עבדה ואף הרוויחה יותר מדן . כאשר נשאלה מאיפה הכסף הצהירה כי היא עובדת כרוקחת . ביום המאושר , 25.04.1976 נולד בנם החדש , דן " דני " דארו השני . בשנת 06.09.1979 הם הביאו לדן אח קטן , ג'וני
בשנת 1985 דן דארו הראשון פרש מעבודתו כסבל . הוא פתח חברת אבטחה כאשר הוא רק בן 27 . הישג אדיר ! חמישה עובדים היו לו בחברה , ארבעה מאבטחים שהיו מהגרים מאפריקה , ואדם שהיה אחראי הכספים בחברה ושימש כסגנו הטוב . הוא שכר את הקומה השנייה בבניין בו שכנה דירתם , קומה שהייתה נטושה .
בקומה היו שתי דירות חדר ומסדרון צר שהפריד ביניהם , בדיוק כמו בקומת הקרקע , הקומה הראשונה בה חיה משפחת דארו . בנוסף לדירתו ומשרדו , הוא היה בעל מכונית אלפא רומיאו ישנה , דגם 1953 , שקנה ממעסיקו במחיר 5000 יורו בשל היותה מקרטעת וישנה .
הם התחילו את חייהם בגיל מאוד מוקדם , הם הקימו משפחה תוך שלוש שנים והיו בעל רכוש . אך אילולא העבודה הקשה והמזל שהשקיעו היו שוקעים לבור עמוק מאוד . בור שספק אם היו מצליחים לטפס ממנו בחזרה אל פני האדמה .

המזל שיחק למשפחת דארו כאשר החברה של דן שגשגה ואנשיו אבטחו אירועים קטנים ואישים מכובדים .
אך כרעם ביום בהיר , בשנת 1993 , ברז המזל נסגר עבור משפחת דארו . זה היה אחד המאבטחים , סלים עבדוללה היה שמו . סלים נשלח לאבטח מסיבה ביחד עם אחיו אחמד שהיגר עמו ממצרים לאיטליה . סלים יצא מן המסיבה לעשן סיגריה , כפי שהובטח שיאושר לו בסיום המסיבה , ואכן , זה עתה המסיבה תמה . הוא יצא מן הדירה אל המרפסת . שני אנשים אוחזי מזוודות היו מלווים במאבטחיהם .
" על כמה קילוגרמים אנחנו מדברים כאן ? " שאל לבן העור מבניהם . סלים התחבא מאחורי הקיר בו הייתה קבועה דלת היציאה אל המרפסת וכיווץ את עינו אל עבר האדונים .
" כשלושים קילוגרמים . והתעריף ידוע לך ? " שאל שחום העור .
" כחצי מיליון יורו , בשטרות לא מסומנים כמובן . " ענה הראשון .
" אני שמח שיש בינינו הבנה , הקטור " אישר חברו .
" מצוין . אני כמובן אשמח לראות את הסחורה . "
" בכבוד רב , הקטור "
האדם לבן העור , ששמו התברבר כהקטור ניגש אל עבר חברו . שחום העור פתח את המזוודה . כשלושים שקיות קמח במשקל קילוגרם הופיעו במזוודה . " אהבתי את האריזה " אמר הקטור . " זה היה רעיון חכם , הלא כן ? " שאל שחום העור . " אכן , סטיק . אכן . " אמר וחיוך ממזרי עלה על שפתיו . הוא שלף סכין מכיסו ונעץ בעדינות באחת מן השקיות . בעזרת הסכין אסף מעט מן החומר הלבן שניגלה לפניו והצמיד לאפו . " אני מרוצה . " אמר הקטור .
" עכשיו , אוכל לראות את הכסף שמגיע לי ? " אמר סטיק . הקטור לא ענה , הוא פתח את המזוודה שאחז בידו ולפני האדונים התגלו כחצי מיליון יורו בשטרות לא מסומנים , כפי שהבטיח הקטור . סטיק שלח ידו אל עבר המזוודה אך הקטור סגר אותה וניגש אל עבר מאבטחו .
" בספירת שלוש שלי ניגש למרכז ונניח את המזוודות אחת ליד השנייה וכל אחד יקח את שמגיע לו . " קבע הקטור וסטיק חייך . " 1 , 2 , 3 " קרא הקטור והשניים ניגשו למרכז שביניהם . כל אחד הניח את שלו ולקח את שהגיע לו .
" נעים לעשות איתך עסקים " אמר הקטור ושלח ידו ללחוץ יד . " לילה טוב " ענה לו סטיק והפנה גבו . הוא התקדם אל עבר היציאה , אל עבר סלים . סלים מיד נכנס לפנים הבית ותפס מטאטא , הוא עשה עצמו כמנקה .
" אתה מצוטט לנו ? ערבי מטומטם ! " קרא סטיק ותפס אותו בצווארו .
" לא , לא ! אני מנקה ושומר כל אורחים חיים במסיבה של גברת דניקה " אמר סלים באיטלקית משובשת וסטיק שיחרר את אחיזתו בצווארו של סלים .
כאשר אסף אותם מר דארו מן המסיבה שאל לשלומם . אחמד סיפר את שעבר עליו , עוד אבטחה שגרתית . משהבחין מר דארו כי סלים שותק ואינו עונה לו שאל לשלומו . סלים הביט לכל הכיוונים ולא ראה איש ברחוב בו נסעה מכוניתם .
" הייתה שם עיסקה , עסקת סמים ! " הוא קרא בלחישה .
" סמים ? ! " קרא דן בקולו ברם .
" ששש ! " השתיק אותו סלים " כן , בוס , סמים ! הם כמעט גילו אותי "
" אנחנו נוסעים מיד למשטרה ! " הכריז דן .
" אי אפשר ! הם ימצאו אותנו ! " קרא סלים .
" אני אסדר לשניכם מקלט משטרתי עד תום ההליכים , אתם הרי זוכרים שמנהל תחנת רומא הוא חבר טוב שלי , נכון ? " קבע דן .
" ואני בטוח שמשטרה תצ'פר את שניכם על סיוע בהליכי חקירה " אמר דן בחיוך שנשקף במראת הרכב .
הם הגיעו לתחנה וחנו את מוכנית האלפא רומאו שלהם בפתחה . השעה הייתה אחת בלילה . הם נכנסו לתחנה כאשר דן בראש . " היכן המפקד סיציליו ? " שאל דן את הפקידה . " במשרד אדון דארו " היא ענתה לו בחיוך והם ניגשו למשרד ונכנסו ללא הודעה מוקדמת . המפקד בדיוק היה בפתח הדלת .
" דן מה אתה עושה כאן ? " שאל המפקד " בדיוק התכוונתי לצאת . " הוא הכריז .
" העובד שלי עלה על עסקת סמים במסיבה מסוימת בעיר " אמר דן .
" שבו בבקשה " אמר המפקד ופנה אל תוך משרדו המרווח . הוא תלה את המעיל שהיה בידו על כיסאו והתיישב . כאשר כל הנוכחים בחדר ישבו הורה דן לסלים לדבר .
" בוס , אני לא יכול לעשות זאת , הם יהרגו אותנו ! " ביקש סלים .
" דבר , אני ערב לכך שלא יקרה לך כלום " .
סלים השתהה דקה והמפקד ביקש לזרז אותו אך דן עצר אותו . " אז ככה " אמר סלים שפלט אנחה מפיו . " הם היו שניים , אחד שחור ואחד לבן . לכל אחד מהם היה מאבטח ומזוודה . ללבן קראו הקטור , הוא הביא את הכסף , חצי מיליון יורו בשטרות לא מסומנים " .
" אוקיי " אמר המפקד " תמשיך בבקשה " הוא הורה ופתח בינתיים מגירה שממנה הוציא אלבום עבה והחל מדפדף בו במהירות . " השחור הביא את הסמים , שלושים קילוגרמים , הם ארזו אותו בתוך אריזות מוסוות , לא ראיתי של מה היו האריזות " סיים את סיפורו סלים .
" זה בסדר . השחור נקרא סטיק , נכון ? "
" אכן ! " הכריז סלים .
המפקד סיציליו הציג לשלישייה שישבה מלפניו את האלבום בו עיין .
" זה הוא " אמר סלים והצביע על תמונתו של סטיק . מימין לתמונה של סטיק הופיעה תמונתו של הקטור " ואני ראיתי אותו יוצא עם אדם גדול שליווה אותו ומזוודה ירוקה " אמר אחמד .
" מצוין , אני מציע שתלכו לארוז ומחר בשתיים עשרה נאסוף אתכם מהמשרד של מר דארו "
" לארוז ? " שאל אחמד .
" כן אדוני , אתה היית רוצה שהם ייטבחו בכם אם הם יגלו שעלו עליהם ? " שאל אותו המפקד .
הם יצאו מן המשרד ודן לחץ את ידו של המפקד סיציליו ונצמד לאוזנו " אני מצפה ממשטרת רומא לשמור על האזרחים הטובים שעוזרים לה . " אמר דן .
" לא יקרה להם מאום . מחר בשעה שתיים עשרה יגיעו שני פקידים לאסוף אותם מן המשרד שלך . כרגע אני מציע שישנו אצלך בבית כדי שלא יתקרבו אליהם . " דן התרחק מהמפקד ויצא מן המשרד .
האדונים יצאו מתחנת המשטרה ונסעו לדירתם של סלים ואחמד . הם ארזו מזוודותיהם ולקחו את בניהם שישנו באותה שעה . הם הגיעו לדירה של משפחת דארו . כולם בבית ישנו מלבד דני , שצפה בטלוויזיה .
" דני מה אתה עושה כאן ? לך לישון בבקשה " ביקש האב .
" רק עד סוף הפרק , אבא " ביקש בנו ממנו . " שלום סלים , מה חדש אחמד ? " שאל דני .
כעת הוא היה בן 17 , נער צנום אך שרירי בעל מוח חריף שזה עתה סיים את לימודיו האקדמיים במדעי הקרימינולוגיה . הוא הבה להסתובב במשרד של אביו ועובדיו ובניהם היו לחבריו הטובים ביותר .
" דני , תקשיב לאבא שלך " אמר אחמד בחיוך .
" שימו את הילדים בחדר שלי " אמר דני לעובדיו של אביו .
אחמד וסלים לקחו את ילדיהם שהיו בני גילו של דני לחדר . הם היו במצב שבין שינה לערנות והיו צריכים שיובילו אותם לחדר של דני .
ביום שלמחרת נפרדו סלים ואחמד מבניהם ולוו על ידי שני פקידי משטרה לדירת מסתור .
" למה הם לקחו אותם ? " שאל דני את אביו .
" נראה לי שככל שתדע פחות , כך עדיף דני , לטובתך " ענה לו אביו .

ביום שלמחרת ביקר דני בקומה השנייה את אביו וזה קרא לו לגשת אל משרדו . " דני , אני רוצה לדבר אתך רגע " אמר אביו .
" מה יש ? "
" בעקבות מה שקרה אתמול בלילה נשקפת סכנה לחיי "
" מה קרה אתמול בלילה ? מישהו מאיים עליך ? "
" לא לא , למען האמת , בכל פעולת אבטחה , נשקפת סכנה לחיים שלי או של אחד העובדים . "
" את זה אני יודע "
" ואני רוצה שיום אחד , אם יקרה לי משהו או שאני אחליט שזה הזמן לסיים , אתה תקבל את החברה . תשכור עובדים הגונים , תפעל בדרכים הגונות . "
" אוקיי … אני אוכל לשכור את הילדים של מי שעובד פה ? ככה למשפחות האלו תהיה פרנסה . "
" מה שתמצא לנכון , כל עוד תהיה אדם ישר " .
הם לחצו ידיים ודני התכוון לצאת מהמשרד אך לפתע שמעו הוא ואביו קללות בערבית ואיטלקית .
" כנס לארון ! מהר ! " הורה לו אביו ודחף אותו אל עבר הארון .
דני פתח את הארון ונכנס לתוכו . דן הוריד מראשו את כובע הפדורה החום שלו והניח אותו על ראשו של דני , בנו . " תשמור לי על זה בינתיים ? " אמר בחצי חיוך ודני הנהן .
דן סגר את הארון . ויצא מן החדר .
" מה קורה כאן ? " שאל דן . הוא לא ראה איש .
הוא ניגש לחדר של סגנו . מיד כאשר פתח את הדלת הוא ראה את כל עובדיו , גם את סלים ואחמד עומדים בשורה . בזווית העין הוא ראה קנה של רובה מכוון לרקתו .
" אז עליתם עלינו , לא יקח זמן רב עד שנעלה עליכם , עם בולדוזר " אמר סטיק .
" והמשטרה תתן לכם להרקב בכלא . " ענה דן .
" תצטרף לשורה " הורה לו הקטור ואכן כך עשה . כעת הוא הבחין בעוזרו של הקטור , זה היה אותו המאבטח שליווה את סטיק בלילה .
" למישהו מכם יש בקשות אחרונות ? " שאל המאבטח .
דלת החדר נפתחה בבעיטה זה היה דני בפתח . המאבטח ירה צרור בעובדי החברה אשר עמדו בשורה . דני ירה בהקטור מטווח אפס כדור בכתפו השמאלית . הכדור חדר דרך כתפו אל תוך רקתו של המאבטח שהתמוטט במקום . הוא ניגש מיד לאביו .
" אבא ! " הוא צעק .
" אני בסדר " הוא לחש " תבדוק את האחרים " הוא ציווה עליו . אף אחד לא שרד . את הקטור הוא לא בדק . גם אם הוא חי הוא יסבול משתל לא יציב שיהרוס לו את הכתף . הוא רכן אל עברו של אביו . סטיק בינתיים ברח .
" אבא ! בבקשה , אל תנטוש אותנו "
" תישבע לי " הוא לחש והשתעל " בצלב הקדוש , שתשמור על אחיך הקטן "
" אבא אל תעשה לי את זה ! אני לא מוכן עדיין ! "
" אם אתה לא מוכן … אז איך סיימת את הלימודים שלך כך מהר , בני ? "
" אבא בבקשה ! "
" תישבע לי דני ! אם אני לא אשרוד את זה אתה תהיה חייב להחליף אותי "
" אני מבטיח לך ! "
" עכשיו תתקשר לאמבולנס , אני לא אחזיק מעמד עוד הרבה זמן " .
צוות האמבולנס מיהר ככל האפשר ובינתיים דני ניסה לאלתר תחבושת .
" בני " לחש אליו אביו בכל כוחותיו .
" זכור הבטחתך . כל אשר לי יהיה לך ובראש משפחתי אתה תעמוד "
" אבא אתה יכול ! תחזיק מעמד , אבא ! "
" שמור על אמך ועל אחיך היקרים כי כל משפחת דארו הם . "
ביום שלמחרת הם כבר ניצבו בבית הקברות . דן דארו הראשון מת בגיל צעיר 34 . זה היה אחד מהאירועים המכוננים בחייו של דני . ג'וני , אחיו הצעיר של דן היה צעיר רק בן 14 . איך יכלו שני האחים ואימם להתמודד עם האובדן ? עוד באותו הלילה נשמעה יריית האקדח בחדר השינה של הזוג . זאת הייתה מריה . לוויה שנייה ביומיים . זה לא ייתכן . היא לא יכלה לעמוד בזה .
כך הם נותרו שניים מול כל העולם . כאשר יש להם אבא שנרצח , רק משום שלחם בפשע , ואם שהתאבדה מרוב צער וייאוש , מה נותר להם ? דירה , רכב מקרטע ומשרדה השכור של החברה ? כל אלו חסרי ערך .
הכומר ארנסטו ניגש אל דני בסיום הלוויה .
" בני היקר " הוא פנה אליו .
" כן אבי ? " הוא שאל .
" הרי שדרישת אביך היא צוואתו האחרונה , ועל כן אני רוצה להגיש לך את צוואתו " הוא אמר ושלף מגלימתו החומה מעטפה .
" אבי ? " פנה אליו דני שלקח בידיים רועדות את המעטפה .
" אבי , אבא שלי , דן דארו הראשון השביע אותי לפני מותו לשמור על אמי ואחי . הרי שאמי התאבדה רק אתמול בלילה , ולא ידעתי כי את זה היא מתכננת "
" והאם נשבעת ? "
" הבטחתי לו "
" הרי שאתה חייב בבקשתו אף על פי שאינה כתובה . לעומת זאת , את מות אמך לא ניתן היה לחזות ולכן אני משחרר אותך מהאחריות למותה "
" תודה לך אבי ! " קרא דני .
" זכור תמיד דן , שאני והכנסייה עומדים כאן לרשותך תמיד . הקפד להגיע לתפילות בימי ראשון והכל יהיה טוב יותר " אמר הכומר ודני הנהן אליו כשחצי חיוך על פניו ודמעות זולגות מעיניו .
בערב הגיעו הבנים של כל עובדי החברה לביתו של דני לאחר שביקש לכנס אותם .
" חברים " פתח דני " אני משתתף בצערו של כל אחד ואחד מכם . אני כינסתי אתכם כאן היום כדי להציע לכם הצעה "
" הצעה ? " שאל עבד שהיה בנו של סלים .
" כן , הצעה . אני מציע לכם נקמה . אני מציע לכם נקמה במי שהרג את ההורים שלנו . אני מציע לכם נקמה על ידי הרג , הרס וחורבן של האדם הנורא סטיק . "
" איך נעשה את זה ? אנחנו רק בני שבע עשרה . אנחנו רק שישה ! " קרא פאולו , שהיה הבן של אחראי הכספים בחברה .
הם היו שישה : דני , פאולו , עבד , פרדי – בנו של קלארק – אדם שהנצרות הגיעה אליו באלג'יריה , באסם – בנו של אחמד, ודניס – שגם אל אביו הגיעה הנצרות בתוניסיה .
" קודם כל , אנחנו נבסס את עצמינו . נשיג קצת כסף , מקום משלנו ולאט לאט נהרוס אותו מבפנים "
" על איזה מקום חשבת ? " שאל פאולו .
" חשבתי לקחת את המקום הזה , את הדירה שלי ואת המשרד של החברה ולהפוך אותם למפקדה שלנו , ככה כל הבניין יהיה שלנו "
" מפקדה דני ? אתה רציני ? " שאל אותו דניס .
" כן ! אנחנו נילחם בהם ונהרוס אותם כנקמה " הכריז דני .
" אוקיי , אני איתך , גם אני נוקם " הכריז עבד . כולם מלבד דני נעצו בו מבט מופתע . דני חייך .
" החארות הרגו את אבא שלי , אני גם מצטרף " קבע פאולו .
" אם עבד מצטרף גם אני " הכריז באסם .
כעת נותרו דניס ופרדי .
" גם אני נוקם " קבע פרדי .
" קדימה דניס , יש לך שכל , אתה תוכל להיות חלק חשוב מאוד מאיתנו " אמר לו פאולו .
עוד דקה עברה ולבסוף דניס הנהן " אני מצטרף אליכם , בואו נהרוג את החארות האלו " .
" גם אני מצטרף ! " אמר ג'וני שיצא מחדר השינה שלו .
" לא ג'וני , אתה נשאר מחוץ לעסק הזה . "
" דני זה לא נתון לוויכוח , הם הרגו את אבא וגרמו לאמא להתאבד , אז בוודאי שאני מצטרף " .
דני נשך את שפתו התחתונה וכולם הביטו בו .
" בסדר , אבל אתה שחקן ספסל "
" שחקן ספסל ? "
" אנחנו ניצור איתך קשר . אל תעשה שום דבר בעצמך " . אמר דני וג'וני חייך .
דני שלף רובה שהיה מתחת לשולחן והניח אותו על השולחן .
" שימו ידיים על הרובה הזה " אמר דני ואכן כך עשה והשאר אחריו .
" אני לא מחייב אף אחד מכם , אם מישהו רוצה לפרוש שיגיד עכשיו ואני מתחייב שנשאיר אותו מחוץ לעסק הזה . אנחנו ננקום בשבילו . " הוא אמר אך כולם שתקו .
" מצוין . הרובה הזה היה של אבא שלי ושל ג'וני . בעזרת הרובה הזה אני נטרלתי את החארות האלו , אבל זה לא עבד . הם הרגו אותם . ברובה הזה , הפעם , נחסל אותם סופית ! "
" מה אנחנו עושים איתו ? " שאל דניס .
" נשבעים . כל אחד בדת שלו . אנחנו נוצרים , מוסלמים ויהודי . " אמר דני .
" יהודי ? " שאל פרדי .
" אני " אמר פאולו .
" כן " אמר דני " עכשיו , מהרגע שאנחנו נשבעים אנחנו הופכים למשפחה , אחים חורגים אחד של השני , גם בני דודים במקרה של עבד ובאסם , ואחים בדם כמוני וכמו ג'וני "
כולם הנהנו .
" עכשיו , נוצרים נשבעים בצלב הקדוש , פאולו באסם ועבד אתם תבחרו להישבע לפי הדת שלכם . כשתצטרכו תאמרו את שמכם "
שוב כולם הסכימו .
" תחזרו אחריי " אני דן דארו השני , בן לדן דארו הראשון , נשבע בזאת בכוח הצלב הקדוש להיות חלק ממשפחת דארו , לפעול למענה ולמען החברים בה . אש ומים , גם לא רוח רעה תפריד בינינו . את חיי אקריב למען משפחתי ולמען מטרתי : את דורש מות אבי להשמיד ולהרוג " כולם חזרו אחריו והתאימו עצמם לשבועה . המוסלמים נשבעו באללה ושליחו הקדוש מוחמד ופאולו נשבע בקדוש ברוך הוא ובתנ"ך .
הם לחצו ידיים ובכך נהפכו למשפחה אחת : משפחת דארו .