ערפד – לא מה שחשבתם!

אז היום יום שישי, אני כבר 15 שעות יושבת ליד אחותי חסרת ההכרה.
בחצות, בלילה, אני מקבלת שיחת טלפון מחסוי.
אני מאוד מפחדת, רק כי זה מאוד מוזר! חצות? שיחה מחסוי? בדיוק בימים הכי גרועים בחיי?
אני שואלת את עצמי "מה קורה פה בעצם?!" ומנסה לענות לעצמי "זה לא קורה לך!".
החלטתי לענות לטלפון בלי פחד.
ברקע שמעתי קול של רוח חולפת וקול לא מובן, קול מאוד נמוך ומפחיד. הסתכלתי על אחותי ו"אמא'לה!!" צרחתי! היא הזיזה את היד למעלה ולמעטה והיה חושך בחדר, הסתכלתי לה בעיניים והן אדומות! התחלתי לכתוב ביומן, מה שאני חושבת.
חיפשתי מהר את האור אני לא מוצאת! "איפה האור?!" צרחתי בבית החולים!
ניסיתי לפתוח את הדלת והיא לא נפתחה לי!
הדלת הייתה נעולה. ניסיתי לצאת אולי דרך החלון ופתאום הוא נסגר ברגע.
בדיוק באותה השנייה לא חשבתי לרגע וצרחתי בחדר של אחותי "דיי! מה זה?! מה קורה פה?!"
ובדיוק באה השנייה נפתחה הדלת לאט לאט וראיתי את החברה הכי טובה שלי – מדיסון (הערפדה).
כל הדברים המוזרים שקרו לפני שנייה נעלמו! אחותי חזרה למצבה הטבעי, החלון שוב תקין והאור נדלק.
חיבקתי את אחותי אופיר ואז ישר רצתי וחיבקתי את מדיסון שלא הבינה בכלל מה קורה ומה יש לי.
חיבקתי אותה דקה שלמה ואמרתי "תודה, תודה, תודה, אלפי תודות!!".
"מה יש לך?" היא שאלה אותי.
אמרתי לה לשבת על הספה שליד המיטה של אחותי וסיפרתי לה על הכל.
היא ענתה לי בקול מזלזל "את הוזה, או שלא ישנת טוב" עניתי לה "לא ישנתי" והיא לא הפסיקה לצחוק עלי.
מדיסון ניסתה להעביר את נושא השיחה. בגלל שהיא הייתה אובססיבית לבנים העבירה את הנושא אל דותן, זה שאני מחבבת.
מה שאני הכי לא אוהבת ב"בסטית" שלי הוא שהיא אקסית של מי שאני מחבבת. דותן.
והכי מחרפן? היא עדיין אוהבת אותו למרות שהם נפרדו לפני חודש, חודשיים… הם היו רק חודשיים ביחד לא הרבה.
"מה את רוצה מדותן?" שאלתי.
מדיסון: "שוב פעם את מנסה להכחיש את 'אהבתך' אליו?"
אני: "אהבתי? את מגזימה"
מדיסון: "אין לי במה להגזים, כל ההפסקות את נדבקת אליו ורואים שאת מתה עליו" ואז היא צחקה את הצחוק ה'אני צודקת' הזה שלה.
אחרי כמה שניות של שקט היא אמרה "הזמנתי אותו לפה"
ואז צעקתי עליה ושאלתי:"מה עשית??", שאלתי שוב את אותה שאלה רק ביותר חלש "מה עשית??"
מדיסון: "שכחי ממה שאמרתי"
החלטתי באמת לשכוח את מה שהיא אמרה ולהמשיך כאילו כלום.
כעבור כמה שעות בצהריים (13:34).
מדיסון יושבת לידי ולאחר מכן נקישה בדלת.
צעקתי "כנס".
נפתחה את הדלת ואני רואה את דותן.
שאלתי את מדיסון ואני לחוצה "מדיסון מה הוא עושה פה?"
היא מסתכלת עלי בחיוך ולא עונה.
הוא התכופף אלי (כי ישבתי על הספא), החזיק לי את הידיים ונישק אותי.