עסקה עם המוות – פרק 3

'מישהו רק שבר משהו' חשבתי לעצמי 'ב2:30 לפנות בוקר?!' שאלתי את עצמי, 'אין לי מה לדאוג' עניתי לעצמי בחזרה. חזרתי לישון. הדבר הבא שהעיר אותי היה צילצול הטלפון שלי, "אדמונד?" קול שאל "זה ארו, אני צריך טובה, הבוס רוצה להרוג עוד מישהו, אתה יכול לבוא לכאן בשתיים?" את האמת השאלה לא הייתה נחוצה כל כך, כי מי שלא מסכים לבוס – בוא נגיד שקורים לו דברים רעים. ולמקרה שאתם רוצים לדעת, ארו היה החבר שלי שהכרתי דרך הבוס, הוא נתן לנו לבצע כמה 'משימות' יחד וככה הכרנו, ארו מקושר הכי הרבה לבוס. לפעמים נדמה לי שכשהוא מדבר איתי, אני שומע את הפחד בקולו, כאילו הבוס עומד לידו, או משגיח עליו וצופה בו. "כן, ברור, כאילו שיש לי משהו יותר טוב לעשות…" אמרתי. "יופי" ארו ענה לי בקול רועד "אז, תזכור, בשתיים", הנהנתי ואז נזכרתי שארו לא רואה אותי "כן" עניתי. הצצתי בשעוני, השעה הייתה עכשיו 7:13 בבוקר, נכנסתי לחנות הקרובה וקניתי בקבוק קולה, לא הייתי רעב כל כך. 'אני צריך לזכור לקנות בגדים' חשבתי לעצמי. הבגדים שלי נראו קצת מוזנחים, אולי קצת יותר מידי. כל היום טיילתי ברחובות תל אביב, הרהרתי לעצמי, כבר לא רציתי להרוג יותר, רציתי לחיות חיים רגילים של ילד רגיל, אבל ידעתי שזה כבר לא יקרה, כי אם אחשוף את זהותי, יגלו שאני פושע נמלט. הצצתי בשעוני שוב, השעה הייתה 13:32, עוד 28 דקות אני צריך להיות שם. נכנסתי למונית הקרובה ואמרתי לנהג את שם המקום "השדרה החמישית" הנהג לא הבין. ואז נזכרתי שהוא לא ידע אז אמרתי "פשוט תיסע ישר הרבה ואני אומר לך כבר". לאחר 25 דקות הגענו, השעה הייתה כבר 13:57. עברתי בין הבניינים הגבוהים, חתול שחור חצה את הרחוב, הגעתי למקום שחישפתי, הבניין הכי נמוך ברחוב, לידו היה פתח ביוב, נכנסתי לשם, ירדתי בסולם והתחלתי ללכת בדיוק 30 צעדים לכיוון דרום. בצעד השלושים דרכתי פעמיים ברגל ימין, איפה שהופיעה נקודה קטנה אדומה, פתח התגלה בדיוק האותו מקום. ירדתי בו גם ואז הלכתי ועליתי בחזרה ואז הגעתי, המשרד של הבוס, הצצתי בשעוני 14:01. "איחרת" הבוס אמר בקול שקט "כן, הנהג עשה לי בעיות" שיקרתי. הבוס לא ענה במשך כמה שניות, הייתה לי הרגשה שהוא יודע שאני לא דובר אמת. "האיש הבא או בעצם האישה הבאה, היא מישהי מאוד מסוכנת, פוליטיקאית, יודעת לירות, אתה צריך להרוג אותה עד מחר בשעה שתיים, היא גרה בחיפה, את המשימה שלך תבצע עם ארו". הנהנתי. ליבי פעם שוב פעם בחוזקה. "הפעם אתה תקבל ציוד הרבה יותר משוכלל כי האישה הזאת באמת יודעת לשמור על עצמה, אז תתכונן…" הנהנתי שוב, "הציוד נמצא מאחוריך" בהתחלה לא חשבתי שזה משהו מיוחד, אבל כשהסתובבתי עיני נפערו…