עיני הרוחות – פרק 4: כתביו של כריס (חלק 3)
"מה נעשה עכשיו?" שאלה סידני שהתיישבה כעת על קצה המיטה, "אני רעבה."
בטני קרקרה, "גם אני רעב."
אבי התיישב לצידה של סידני, "נעשה ככה דיון, אתה תתחיל לחפש אוכל בחדר, בארונות ובכל פינה. אני בזמן הזה אחבש את הפצע של סידני." הוא משך את הסדין וקרע ממנו רצועה רחבה וארוכה, ופנה לחבוש את החתך בזרועה של אחותי (שהלכה בינתיים לרחוץ את מקום הפצע בכיור).
הבטתי סביב. מלבד השולחן והמיטה, היו שם ארון לבגדים וכוננית שהייתה צמודה למיטה. על השולחן היה בקבוק מים מינרליים והושטתי אותו לאבי, אחר כך רכנתי על ברכיי ומצאתי שקית של פירות – בננות, תפוחים ואגסים – מתחת למיטה, השחלתי את ידי (אבי הזיז את רגלו; סידני גנחה בזמן שהוא קשר את ידה) ומשכתי בשקית.
"יופי דיון," אמר אבי ולקח את השקית אחרי שסיים לקשור את ידה של סידני, "עכשיו זה יהיה יותר טוב סידני. מתוקה," הוא ליטף את לחייה והחל לקלף עבורה בננה שהוציא מהשקית
התכופפתי אל המגירות שמתחת לשולחן ומשכתי אותן בזו אחר זו, היו שם: פנס ובטריות, מחברות ועטים, מילון כלשהו, ספר קריאה, דפדפת מלאה בשרטוטים ושקית גרעיני אבטיח שהנחתי ליד המחשב.
"מה זה?" שאל אבי והגשתי לו את הדפדפת. "אהה! תוכנית המתאר של הבית שלו. הוא תכנן את הכל לבד, חפר ובנה את הכל לבד, אלא אם כן יש לו שותפים לטירוף. יש לו רצון של ברזל זה בטוח." אבי דפדף מעט, "זו המנהרה," הוא העביר באצבע עד שהגיע ל.. "חנות הנוחות. הוא תכנן את הכל לפרטים." הוא הרים אליי מבט. "הוא פיתה אותנו להתקרב אל המאורה שלו כמו עכביש מנוסה. בשביל מה הוא בנה את כל זה?" אבי שלף תפוח והתרומם, זוקף את גבו, מהורהר.
הוא נגס בו והתיישב אל המחשב, "תשתה ותאכל משהו דיון, ונתחיל לחפש כלי שיאפשר לנו לפרוץ את המנעול המקולל בחדר השירותים." התיישבתי ליד סידני (שאכלה באיטיות את הבננה), והוצאתי אגס מהשקית.
"איש החול.."
"מה?" שאלתי.
אבי לקח נגיסה נוספת, "הוא קרא לתיקייה ששלח לסל המחזור בשם 'ספרו של איש החול'. זה לא הגיבור הרשע ההוא מהסרט של ספיידרמן? מהקומיקסים?" שאל אבי.
המשכתי לאחוז באגס בלי לנגוס בו וניגשתי אל אבי, "כן, איש החול. ככה קוראים לו."
אבי שחזר את התיקייה, "יש כאן קובץ PDF אחד," אמר אבי. ניגשתי קרוב אל המסך ואכן היה שם קובץ PDF בודד (קובץ לקריאה נוחה של מסמכים), שנקרא: "עיני המוות."
החסרתי פעימה, וגם אבי כמעט השתנק תוך כדי אכילת התפוח והניח אותו בצד, הוא הרים אליי מבט, "זה נראה כמו זה. על זה הוא דיבר, לא? נושא חייו?"
"הוא הזכיר את זה בהקשר של עיני הכסף שלי." הנהנתי ואבי פתח את הקובץ.
כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לשכפל בכל דרך או אופן :)
======
קישורים לחלקים הקודמים והבאים נמצאים בהערה שהוספתי.
תגובות (0)