עיני הרוחות – פרק 4: כתביו של כריס (חלק 2)

"הוא ניתק." נהם אבי וחבט את הנייד בקיר, "בן של זונה.. מנוול!!" הוא צרח. ואז הוא חייג עוד מספר, אבל יכולתי לשמוע את כריס עונה שוב (משהו שנשמע כמו "שלום לך שוב!"). אבי ניתק, "הוא גאון טכנולוגי! המנוול הזה! את המשטרה הוא לקח!". ואז הוא ניגש בזעם אל הסולם וטיפס עד הפתח, והחל להכות באגרופים חזקים במתכת, עד שאגרופיו התאדמו ונחבלו. אבל זה לא עשה רושם על הכיסוי העבה.
"זה חסר טעם אבא," אמרתי, "משהו כבד מונח על המכסה."
מראה פניו הזועם של אבי היה מסוגל להבריח שור. הוא ירד מניד בראשו, הוציא את הסכין מידי ונכנס אל החדר המואר, ממשיך לגדף את כריס. הושטתי את ידי אל סידני ועזרתי לה לקום. נכנסו אחרי אבי אל החדר שהדיף מריח סיגריות ואלכוהול.
"דיון?" שאלה סידני, "מה קרה לעיניים שלך?"
היא הביטה מבוהלת בעיניים הכסופות שלי שנקודה שחורה הופיעה במרכז כל אחת מהן. "אני אספר לך אחר כך מה קרה. אבל אל תחשבי על זה, אחרי שנצא מכאן אני אלך לרופא והוא יטפל בזה."
"תשכבי על המיטה, מתוקה." אמר אבי לסידני בנחת והצביע לעבר המיטה. הוא עצמו התיישב אל השולחן והדליק את המחשב הנייד ואז נכנס אל הדפדפן של גוגל כרום. כעבור רגע חבט בשולחן בכעס, "או שהוא חכם כל כך והספיק לנתק את הגישה לאינטרנט, או שאין לו אותה בכלל. ומי זאת? אשתו?" הוא שאל, כשראה את זוג האוהבים על רקע שולחן העבודה.
"ארוסתו. הוא סיפר שהיא טבעה כאן בחוף. הוא צריך להרוג מישהו כדי שיוכל לראות אותה שוב." הסברתי לאבי, שבינתיים סילק בידו שני בקבוקי בירה ריקים וצלוחית עם עצמות דגים ופתח בקבוק מים מינרליים שהיה מלא בחציו והושאר למרבה המזל. הוא לגם ממנו ואז אמר:
"כן, זה מה שהחלאה הזה סיפר, ואתה מאמין לו? פרופיל של פסיכופט מן המניין שחוטף ורוצח ילדים. מתגורר בבור הזה כבר שנים, והמשטרה לא ידעה על קיומו של הדבר הזה." אבי הושיט לי את הבקבוק, שתיתי ממנו ואחר כך הוספתי:
"הוא אמר שהוא כבר הרג מישהו."
העברתי את הבקבוק לסידני שהתיישבה ושתתה ממנו גם כן. אבי הניח את סנטרו על אגרופיו והביט בתמונה, "אני לא אתפלא, ועכשיו אני גם נזכר.. הוא הרי סיפר לנו בחנות על ילד שנעלם לפני שנה וחצי בים, ועד היום נעדר. מתברר שהוא חטף ורצח את הילד הזה במו ידיו."
"אבל בשביל מה אבא?"
"אתה רוצה להבין את המניעים של הפסיכופט הזה?"
"אבל אי אפשר להגיד שהוא שיקר לנו לאורך כל הדרך."
אבי סיבב אליי את ראשו מהמחשב והביט בי מזועזע.
ואז סיפרתי לו על רוח הרפאים שהופיעה מולי בחדר השירותים בזמן שכריס סיפר את סיפור חייו. הזכרתי את העובדה שהיא הייתה דומה מאד לארוסתו. "הוא היה שבור וחיפש דרך לראות אותה, גם אם היא תראה כמו רוח רפאים."
"מה שאתה אומר זה.. זה פשוט בלתי אפשרי." פקפק אבי.
"אבל זה מה שראיתי במו-עיני!"
אבי בהה במסך המחשב דקות ארוכות ובשפתיים חתומות, עד שלבסוף קם והחל ללכת במהירות הלוך ושוב, מהורהר, "אז מה אתה בעצם אומר, דיון?"
"אני מנסה להגיד שבסופו של דבר הוא מצא את הדרך לראות רוחות-רפאים.."
"אני מנסה להבין.. אז הוא לא הצליח ליישם את התגלית," המשיך אבי, "כי הוא לא ידע מהי הערה 1167. ואז הוא השליך את משקפי-השחייה לפח, ואתה מצאת אותם."
"בדיוק."
"ואז הוא חטף את סידני," המשיך אבי באיטיות, "כדי לנסות בפעם הנוספת את מעשה השטן שלו, בתקווה שהפעם זה יצליח לו. האיש החולה הזה.."

כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לשכפל בכל דרך או אופן :)
======
קישורים לחלקים הקודמים והבאים נמצאים בהערה שהוספתי.