עיני הרוחות – ההקדמה (חלק 8)

הידית נענתה לבקשתי והדלת נפתחה, ריח חריף של אלכוהול מתובל בריח סיגריות הכה בי. העוויתי את פניי ואחזתי באף.
אור חלש חדר אל הצריף והאיר פח אשפה עשוי מתכת, את השולחן ואת הדברים שהיו עליו: מאפרה לבדלי סיגריות, קופסה עם נרות, בקבוק בירה ריק, וגם צלחת ובתוכה שאריות של דגים מלוחים.
הנורה במרכז החדר הייתה חסרה, אז הוצאתי את המכשיר הנייד שלי והפעלתי את התאורה שבו. הודעה הופיעה על מסך התצוגה: ניתן יהיה להפעיל את התאורה למשך 5 דקות בכלל, כי הסוללה עומדת להסתיים.
"לעזאזל!" הכיתי באגרוף על השולחן.
עט התגלגל ונפל על הרצפה בעקבות המכה. הרמתי אותו והבחנתי בכמה דפים וספר עב כרס שנראה כעוסק באלקטרוניקה מתקדמת מונחים בקצה השולחן.. מממ.. המקום לא מוכרח להיות נטוש, כפי שהערכתי בהתחלה. דופק ליבי עלה במעט. אני מוכרח לסיים.
על השולחן בצמוד לקיר היה מונח ניילון ובתוכו דף גדול עם איורים וכתב יד משונה.
התבוננתי בדף שהיה מלא באותיות מפוארות בשפה שלא הכרתי, כשמתחתן איור מצמרר של גולגולת. על ארובת עינה האחת היה מונח משקף. מה זה אמור להביע?
אבל אז נזכרתי שאני מבזבז זמן ותאורה יקרים על דבר שכלל לא תכננתי לעשותו. התחלתי לחפש משהו שמזכיר משקפי שחייה.
ניגשתי אל ארון המתכת הגדול. משכתי בידיות אך הוא סירב להיפתח.
הפלאפון התרה על כך שנותרה דקה אחת בלבד להשתמש בתאורה, והמקום האחרון, הבלתי סביר בעליל למצוא בו משקפי שחייה, היה פח האשפה.
למזלי הוא היה בסמוך לדלת הפתוחה כך שהגיע אליו מספיק אור. ניגשתי והסרתי משם שני בקבוקי בירה ושקית קרטון של חלב, המשכתי לחטט בשאט-נפש, מרגיש בעצמות דגים שדוקרות אותי ובבדלי סיגריה שמשחירים את ידי. היו שם גם נרות שעווה שלא נמסו עד תום, ואז נגעתי במשהו שהיה נפלא מדי למגע. בדיוק באותו הרגע כבה האור של הפלאפון, אבל עיניי ברקו.
רצועת פלסטיק.
משכתי בה במהירות רבה וגרמתי לפח האשפה להתנדנד בצורה מסוכנת.
זה היה הדבר שביקשתי למצוא.
אבל זה היה מוזר, בלתי סביר לחלוטין. למה הם שכבו בתוך פח אשפה? אלו היו משקפי שחייה רגילים למראה, צבע הרצועות שלהם כחול ים, והעדשות השחורות-בוהקות שלהם נראו חדשות. ניערתי אותן מהלכלוך וניגבתי אותם מהשומן במכנסי הים שלי.
הצמדתי את העדשות לעיניי בלי להעביר את הרצועות סביב ראשי, והן התאימו לי!
תחבתי את הפלאפון ואת משקפי השחייה אל תוך הכיסים. סידרתי בחזרה את פח האשפה ותוך כדי הבחנתי במנעול העגול שנפל כשדחפתי אותו. השבתי אותו אל מקומו בתוך הדלת.
סגרתי את הדלת אחריי והתחלתי לרוץ בתחושת הקלה אל משפחתי.

כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לשכפל בכל דרך ואופן :)
======
קישורים לחלקים הקודמים והבאים נמצאים בהערה שהוספתי.