ShimonD
קישור לחלק הקודם (עיני הרוחות - ההקדמה חלק ג'): http://goo.gl/A4rrO
קישור לחלק הבא (עיני הרוחות - ההקדמה חלק ה'): http://goo.gl/6Jyfx
-----------------------------
קישור לתחילת ההקדמה - (עיני הרוחות - ההקדמה חלק א'): http://goo.gl/zqyZA

עיני הרוחות – ההקדמה (חלק ד')

ShimonD 01/08/2012 906 צפיות 5 תגובות
קישור לחלק הקודם (עיני הרוחות - ההקדמה חלק ג'): http://goo.gl/A4rrO
קישור לחלק הבא (עיני הרוחות - ההקדמה חלק ה'): http://goo.gl/6Jyfx
-----------------------------
קישור לתחילת ההקדמה - (עיני הרוחות - ההקדמה חלק א'): http://goo.gl/zqyZA

"שמו של החוף הוא אֶמְבְּרִי. הוא פעל במשך עשורים. לפני שלוש שנים נסגר בהוראת רשות החופים, ושוב נפתח לפני כשנה וחצי. שבועיים אחרי שנפתח אירע בחוף מקרה טביעה של ילד שגופתו לא נמצאה." בלעתי את רוקי, "המשטרה חקרה את האירוע וגילתה שהחוף הזה חזר לפעול ללא היתר ושהוא בכלל לא נבדק על-ידי מומחים לפני שחזר לפעול שוב! למעשה, עבריינים עלומים תלו מספר שלטים שמזמינים אנשים לחוף, הם פרסמו קצת באינטרנט ונופשים התחילו להגיע אליו. רשלנות מדרגה ראשונה של רשות החופים שלא עלתה על כך."
"אז החוף הזה הושבת מיד אחר כך?" שאל אבי.
"כן, כעבור חודש הושבת מפעילותו ושלטי האזהרה הוחזרו." אמר כריס.
"אני מבין, ואתה מחזיק במקום הזה כבר שנים רבות?" התחיל אבי לשאול, אבל אז הגיח קולה של אמי מהמכונית.
"קיית'?"
"אני כבר מגיע, מתוקה."
כריס חייך והוסיף, "לא תקנו משהו? סיגריות? אולי הבן שלך זקוק למשקפי שחייה?"
"לא, תודה רבה," אמר אבי, "תודה שהזהרת אותנו בנוגע לחוף," הנהנתי.
"על לא דבר." ואז הוא הוסיף, "כדאי להיות זהירים כשאין מצילים, כמו בכל חוף."
אבי בירך את כריס וניגשנו אל הדלת השקופה.
"אה!" עצר אותנו כריס, "שאלת אותי למה לדעתי האזהרה של רשות החופים מוזרה?"
"אולי בפעם אחרת.." ניסה אבי להניאו.
"זה עניין של רגע.." אמר כריס ואבי חייך אליו, "האם אתה מודע לכמות הטובעים בחופים במערב ארצות הברית? הרבה יותר מילד אחד בחצי שנה", לחש כריס.

אני ואבי נכנסנו אל המכונית.
"הבחור הזה, מה שמו?" קטעה אותו אימי.
"כריס, המתנו לו חמש דקות בחנות, או לפי דבריו – בביתו."
"הוא כעס שנכנסתם אל הבית שלו?" שאלה סידני.
"למה שיכעס?", צחק אבי בזמן שחגר, "היה תלוי שם שלט שהחנות פתוחה."
"בחור נחמד," העירה אמי, "בזמן שחיכיתם, הוא ניגש אל המכונית ושאל לשלומנו." סיפרה אמי.
אבי הביט בה ואז אמר, "כן, עושה רושם של בחור חביב.." אבי התניע את המכונית והחל לנוע אחורה, "אנחנו מגיעים לחוף בשיא החום, השעה תשע וחצי בקרוב."
"אז אנחנו נוסעים לחוף המסוכן?" שאלתי את אבי, סידני הרימה את גבותיה.
"מסוכן – ?" שאלה אמי.
אבי הביט בי דרך המראה לרגע, ואז הפנה את מבטו אל הכביש שעקף את החנות והוביל אל חוף הים אמברי.
"בדיוק.." אמר אבי באיטיות לחץ על הדוושה.
הרגשתי משהו, וכלל לא ידעתי איזו הרגשה זו הייתה, אבל זיעה קרה ניגרה ממצחי, וזה לא היה בגלל החום.

כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לשכפל בכל דרך ואופן :)
======
קישורים לחלקים הקודמים והבאים נמצאים בהערה שהוספתי.


תגובות (5)

אוקיי, אני לא יודעת אם זה נכון אבל ממה שקראתי יש לי הרגשה שכריס איכשהו קשור
לפרשיה באופן לא אדיב וחייכני כפי שהוא מוצג בסיפור…

01/08/2012 16:38

מממ.. ניחשת נכון ;) אבל חכי בסבלנות, יש עוד כמה דמויות רעות בסיפור :)

01/08/2012 16:40

יאי, סיימתי לקרוא את כל חלקי ההקדמה עד עכשיו :) זה נשמע ממש מותח ונאה לי שהרבה דברים הולכים לקרות בהמשך…..

02/08/2012 03:00

תודה אלינור :) מאושר שנהנת..

02/08/2012 03:17

כבר שלחתי לעורכים את הקדמה חלקים ה-ו-ז, ומקווה שיפורסם בקרוב.

02/08/2012 03:18
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך