סמיילי פרק ראשון
קאפתי כשראיתיאת הבהובי האור הכחולים אדומים
אבל רק לשניה ידעתי שאין להם כלום שיכול לגרום
לי לשבת מאחורי הסורגים. לפי כל מה שהסובבים אותי
יודעים קוראים לי ורד ואני בת 16 וחצי הם חושבים שאני ילדה
חולמנית עם שער בלונדיני ועיינים אפורות אבל בעצם אין
להם מושג כלוש אפילו על זהותי האמיתית
"רשיונות ורישיונות רכב בבקשה" אמר השוטר כשהגיע אל החלון
נתתי לו את כול מה שביקש ואז שאלתי"משהוא לא בסדר?"
"לא הכול רגיל את יכולה להמשיך לנסוע" אמר לאחר שבדק
את הניירות אני מקווה שהוא לא יזכור אותי מחר, כי אם כן אז
אני אצטרך להעלם, שוב. אתם מבינים, אני במסע צייד מטורף
אחר הפושעים שהרגו את הוריי והיום התקדמתי עוד שלב קדימה
בתוכנית אף אחד לא יודע על המסע הזה, אז בגדול אני פשוט
הורגת אותם חוזרת לדירה שלי ומחכה שמישהו יבוא לרחרח
וכשאני אומרת מישהוא אני לא מתכוונת למשטרה, אז בגדול
זה מה שאני עושה ילדים בגילי לומדים רוחשים חברים יורדים
על ילדים אחרים ומה אני עושה ? אני הורגת אנשים חשבתי במרירות
בזמן שנכנסתי לדירה שלי ושל חברתי סטיייסי "היי סטייס" אמרתי
בעודי נכנסת לבית "היי, את זוכרת שהיום אנחנו נפגשות עם אריק וגייסון. נכון?"
שאלה אותי סטייסי"אני חייבת ללכת?" שאלתי בקול מתבכיין
"כן את חייבת את לא יכולה להמשיך להבריז לטייסון" אמרה
טייסון הוא נער בן 17 עם עיינים כחולות כהות ועם שער שחור
שמשודע אליי מאז שהכרנו"את בטוחה בזה?" שאלתי
אותה בעודי הולכת אל המקרר "כן, אני בטוחה בזה שאת
לא יכולה להמשיך להיתחמק ממנו, עכשיו תלכי ותלבשי משהו
יפה" אמרה סטייסי, לסטייסי יש שיער בלונדיני עם נטיות לג'ינג'י
ועיינים ירוקות "בסדר " אמרתי והלכתי לחדרי לחפש משהוא ללבוש
ואולי גם תוכנית בריחה מהפגישה הזאת
תגובות (0)