סיפור ראשון שאני כותבת- חלק ב'
בוקר, השמש מאירה במלוא עוצמתה בשמיים הבהירים והיבשים.
אין שום סימן לסערה שהתחוללה ערב קודם, שתחילתה הייתה ברוח קרה ועזה אשר הבריחה במהירות את כל הולכי הרגל בחזרה לבתיהם החמים, עקרה עצים ישנים ממקומותיהם, והמשכה היה בסופות רעמים וברקים וגשם שוטף שירד על פני הקרקע.
ג'ונתן התעורר בדירתו הקטנה והאפורה. הוא שם לב למזג-האוויר המוזר שהיה אתמול, כאילו בא משום מקום. אתמול בלילה הוא צילם את התמונות לפי בקשת המנהל שלו אך לא הספיק להעביר לו אותן.
המנהל- ככה הם כינו אותו, אף אחד לא ידע באמת מה הוא שמו האמיתי.
הם העלו השערות ביניהם והגיעו למסקנה שכנראה הוא מתבייש בשם שלו, שבוודאי השם שלו איום ונורא שהוא אינו רוצה שאנשים ידעו את שמו האמיתי. בינו לבין עצמו הודה בליבו כי כל אחד יודע שהוא אינו סומך על איש ולכן לא מגלה את שמו הפרטי לאף אחד. בנוסף, הוא נוקט באמצעי זהירות שמא ייתפס אחד מהם לא יהיה באפשרותו להלשין עליו או למסור עליו מידע גם אם יענו אותו במשך שבוע.
תגובות (6)
וואו!! נמשע מאד מעניין…
תמשיכי!! :)
תודה :)
אני מחכה שיהיו עוד תגובות,לפחות עוד 2 ואז אני יעלה את ההמשך.
אם אין לי תגובות אז אני באמת לא יודעת אם קוראים את הסיפור שלי ואם אוהבים אותו…
אז…
בבקשה לקרוא ולהגיב. תגיבו ככל העולה על רוחכם!
העיקר- ל-ה-ג-י-ב-!-!-!
ואו!
תמשיכי!!!!
רציני!
הפרקים קצרים מדי!!
אני רוצה לקרוא עודדדד!!!!!
הנה התגובה השנייה אפשר להמשיך!!!
עוד אי אפשר להבין כלום על הסיפור, אבל נשמע נחמד!! אז אני אומר-
יאללה להמשיך!
אה כן ותנסי להאריך את הפרקים קצת… D:
תודה רבה לכולם!
אני אשתדל לעלות כמה שיותר מהר..
פשוט יש לי שבועיים מטורפים של מתכונות..