סיפור קצר בשביל לבדוק אם מתח ואימה מתאים לי

חרדתי,
חרדתי לגורלי,
מכוון שאם יתפשו אותי,
סופי לא יהיה
טוב יותר מאשר סופו של
כריס,
אך בכול זאת
נכנסתי אל תוך העניין הזה,
קול הצעדים מאחורי
התקדם עוד יותר אל עברי
אך לא יכולתי לרוץ מהר יותר
רגליי כבר כאבו מן הריצה הממושכת
וראשי התערפל בעקבות הקור
ידעתי כי המוות הוא העונש קל
ביחס למה שמגיע לי,
אני שיקרתי, גנבתי,
ועכשיו אני מנסה לברוח מכול זה
"לא תוכלי לברוח לנצח"לחש קול באוזני
ניסיתי לפנות הצידה אך החלקתי בשלג
"הגענו אל הקצה " אמר הקול
"תחליטי או שאת מצטרפת אלינו
או שאת מתה" אמר הקול במתירות
אך יכולתי להיסתבך בזה?
פעם הייתי נערה מבית טוב,
הייתי כול מה שהיה אפשר לבקש,
הייתי חכמה חיי היו במסלול הנכון
ואז עשיתי שגיאה
אך אני לא מתכוונת להמשיך בשגיאותיי
"אני מעדיפה למות" אמרתי אל הקול ללא הגוף
"ורק שתדע, שאני ארדוף אחריכם,
אני אתקוף אתכם אחד אחד עד שתמותו
נשמתי לא תעזוב עד שכולכם תשלמו" לחשתי לעברו
אך הוא רק צחק
אני הייתי רצינית לא התכוונתי לעזוב עד אשר כול אחד
מהם ישלם
כבר לא הרגשתי דבר
ולא הבנתי שמתתי עד שראיתי כי אני מסתכלת על גופת שלי
האיש עדיין עמד שם, ולא רחוק ממנו שכב הסכין המגואל בדם
הרמתי את הסכין וחתכתי לו את הגרון
לא ידעתי כיצד הצלחתי להרים את הסכין אך זה לא ממש עיניין אותי
אהבתי את תחושת הנקמה ולא התכוונתי להפסיק
אני פגעתי בכול אחד שפגע בי וכאשר סיימתי את נקמתי,
כבר לא יכולתי לעזוב את העולם