סיפורה של טיסה

סיפורה של טיסה משפחתית –
המקור נכתב באוקטובר 2009
באחת מארוחות ליל שבת חשבו בני משפחה אחת..
למה לא נטוס כולנו יחד לנופשון בחו"ל?
חשבו והתחילו להתדיין, לאן? לכמה ימים ומתי?
וכשנפלה החלטה על היעד התחילו התכנונים,
איזה סוג מלון? הוחלט שהולכים על קלאב הכל כלול כדי שהילדים יהנו ולמבוגרים יהיה זמן להנאה ופינוקים..
הוזמנו הכרטיסים, הגיע המועד, ומעט לאחר חצות באו הילדים לאסוף את הוריהם המבוגרים . נדחסו כולם לשתי מכוניות, ולדרך לשדה תעופה, שני ילדים קטנים, שניים מתבגרים, סבא וסבתא וארבעה צעירים.. הגיעו לשדה,
מסרו את המזוודות ועלו לשער העליה למטוס, עוד רגע קט וכולם יושבים על הכיסאות במטוס.. התרגשות גדולה אחזה בכולם, זו הפעם הראשונה שיוצאים יחד כולם הורים, ילדים ונכדים..
כולם להיקשר , מכריזה הדיילת..כולם נקשרים לחגורת הבטיחות והסבתא התחילה לנמנם לה.
משני צידיה יושבים הילדים הקטנים, כעבור רגע וגם הם כבר רדומים..
המטוס החל להמריא.. ופתאום נשמעו רחשים ורעשים מוזרים. פוקחת הסבתא את עיניה ורואה מולה עומד איש לבוש שחורים,עם רעמת שיער ארוך כמעט עד הכתף ועל פניו מסיכה שחורה, כשרק עיניו מציצות ממנה.
עיניים שחורות , יוקדות באש שנאה , בידיו אחז רובה מכוון לקהל היושב במטוס, האיש צעק בקול מקפיא:- שקט, יהיה פה שקט ומיד..דממה נפלה ,
פחד משתק אחז בקהל שישב במטוס, עכשיו כבר קלטו כולם שזה מחבל..
ושוב נשמע קול חזק, גס, שואל בעברית: מי פה ישראלי ? שירים את ידו..
אף יד לא מורמת , כולם משותקים מפחד ומהלם.
ושוב צעקה: אתם לא מבינים? מי ישראלי שירים את ידו?
ולא אני מפוצץ את המטוס על כולכם. לאט ובהיסוס התחילו האנשים להרים ידיים, יד ועוד יד..
"אני רוצה לקחת מכם בני ערובה, אתם תבחרו מכל משפחה אחד שיקום וייגש אלי.. לרגע אף אחד לא קם, ואז..קמה אישה כבת 60, גבוהה, בלונדינית, מטופחת מאד.., ניגשת אליו ואומרת לו: "אני אהיה בת הערובה שלך, שחרר את המשפחה שלי ואני אבוא איתך. היא דיברה איתו ערבית, בקול רך , בתקוה שישמע לה. אך הוא ענה לה בעברית מגומגמת..ושאל: מי המשפחה שלך? היא מצביעה על המשפחה ואמרה לו: אנא , קח אותי, עשה בי כל מה שתרצה. רק שחרר אותם , יש בניהם ילדים קטנים ואישה חולה….בבקשה.. היא משירה מבט בעיניים שלו בלי פחד ומורא ומחכה, המחבל עומד מולה , מסתכל עליה ונראה כי מבטו מתרכך מעט.. ואז הוא מסמן על נער כבן 18 ושואל אותה ומי זה?
זה הנכד שלי, אותו אני אקח- אומר המחבל.. הוא ילך לצבא וילחם נגדינו.. לא, לא , עונה האישה , יש לו בעיות בריאות , ויש לו עקמת בגב, הצבא שיחרר אותו.. הנכד קולט בחושים שלו מה קורא ומשתף פעולה, מיד הוא קם כשגבו כפוף וראשו נטוי הצידה, כשראה זאת המחבל , הוא ויתר חיפש מישהו אחר..
ואז הוא מסמן על אישה צעירה .מי זו? הוא שואל, והמבוגרת עונה ..זאת האמא של נכדי והיא חולה.., אנא , רחם עליה ועל ילדיה הקטנים, גם לך יש הורים ואולי גם ילדים,
היא ממשיכה להשיר מבט לתוך עיניו כל זמן השיחה.. ואז הוא מסמן באצבע על הסבא ושואל: ומי זה? זה הסבא של הילדים הקטנים ואבא של ילדי..הוא חולה לב,
מה אתה צריך צרות, ושוב אומרת לו- קח אותי , אני באה איתך מרצוני ..רק תן לי להיפרד מהילדים שלי , בבקשה.. אז פונה האישה למשפחה ומבקשת שיתנו עט ונייר ומתחילה לכתוב מהר מכתבים לילדים שנשארו בבית.. כשגמרה קיפלה את הדפים ומסרה אותם לבתה ..חיבקה את הקטנים ונפרדה מהגדולים, ניצבה מולו, הביטה ואמרה לו:
-"אני מוכנה ללכת איתך, קח אותי ועשה בי כרצונך"- ואז..הוא מביט שוב בסבא,
קורא לו ושואל אותו: האם אתה מוכן להתחלף עם האישה הזאת שעומדת פה ומוכנה להקריב את חייה למען משפחתה, ולבוא איתי ? הסבא מסתכל על המחבל, מוריד את ראשו . מהסס…- ואז לתדהמת כולם, מרים המחבל את הרובה שבידו ויורה בסבא. יריה אחת קטלנית, הסבא צונח על רצפת המטוס. מתבוסס בדמו.
דממה בקהל. אף אחד לא מעיז להוציא הגה, המחבל פונה לאישה המבוגרת ואומר לה: עכשיו , קחי את המשפחה שלך ורדו מן המטוס מהר..
את ראויה לזה, את אישה אמיצה מאד וסבתא למופת.
מתחילים כולם לרדת , הסבתא נשארת אחרונה, ניגשת למחבל ומבקשת, אנא,סלח לי ,יש לי עוד בקשה אחת , אליך, "תן לי לקחת את גופת הסבא והאבא של הילדים שלי?"
לרגע מהסס המחבל ואז אומר לה- קחו את הגופה ותסתלקו מפה ומהר.. ולפני שהיא יורדת , ניגשת האישה למחבל לוחצת את ידו ולוחשת לו תודה, על אף הקור שהיא חשה בליבה על מה שעשה ומה שקרה .. כולם ממהרים לרדת מן המטוס ולצאת החוצה.
הילדים מרימים את הגופה ויורדים מן המטוס, הגברת יורדת אחרונה , מעיפה מבט אחרון על המחבל והאנשים שנשארו במטוס..ותוהה מה יקרה עכשיו ליושבי המטוס האחרים? האם היה זה חלום או דמיון.