סימטאות-פרק 2
"הארי,תתחיל לחפש ראיות! עוד מעט הפתולוגים יגיעו ויקחו את הגופה,או את החלקים שנשארו ממנה לנתיחה ראשונה!"
~~~~
הארי וארתור החלו לחפש אחר ראיות,עדיין לא מצאו את כלי הנשק שביצע את המעשה המזוויע הזה…
לפתע הארי,בחשאי מצא טביעות אצבע על אחד הפחונים שהיו בסמטה,אך לא סיפר לארתור…
"יש!" אמר לעצמו הארי,"זאת ההזדמנות שלי לעלות מדרגת טוראי הזו,אם אפענח את הפשע ללא ידיעת ארתור!"
הארי חזר לארתור והתנהג כאילו לא קרה כלום…
~~~~~~~~~~~
בערב,לאחר שכולם הלכו לביתם נשאר טוראי הארי בתחנה והעלה את הטביעת אצבע על המאגר.
חיכה כמה דקות,ולפתע תקף אותו הלם נוראי!
"זה לא יתכן!" אמר לעצמו בבהלה. "זה לא אפשרי..!"
והתמונה שהועלתה לאחר ששם את טביעת האצבע היא…..של בלש ארתור!
~~~~~~~~~~~~
"ובאותו ערב הארי לא יכל לעזוב את התחנה,הוא רק ישב שם על הכיסא שלו,בתא הקטן שלו,משותק מבהלה…
~~~~~~~~~~
עלה השחר והחלו הבלשים נכנסים לתחנה. ראו את הארי והחלו לצחוק! "חחח" "חחחחחחח"
"מדוע אתם צוחקים?" שאל הארי בקול שקט.
"ראיתה את הפרצוף שלך שנכנסנו?" "חחחח".
~~~~~~~
מאותו יום הארי התחיל לחקור על ארתור,הוא לא ידע שהגיבור שלו,האגדה שלו,הוא בעצם רוצח אכזרי וסדיסיט..
~~~~~~~~~~~~~~~
תגובות (4)
את כותבת ממש יפה, אבל יש לי עצה בשבילך:
תכתבי יותר ברצף. כשהסיפור נכתב מקוטע כל הזמן, זה יוצר אווירה שאת מנסה אובר למתוח אותנו. אם העלילה והסיפור מותחים, אין צורך להתאמץ כל כך על מנת ליצור אווירה מותחת. זה יוצר אווירה מזויפת קצת.
תודה על עצתך אני ישפר את הפרקים הבאים(::
נחמד.
רק, חסרים תיאורים כשהם מוצאים את הגופה או מה הוא מרגיש כשהוא מגלה שהגיבור שלו, מי שחשב שהוא טוב, הוא בעצם רוצח סדיסט.
שנית, כותבים ראית ולא ראיתה.
את כותבת יפה ואני מקווה שיהיה המשך.
:)
ממש מותח, מחכה להמשך D: