סיוט או מציאות? ההקדמה

היי, קוראים לי מג ואני בת 13
אני גרה בבית היתומים "ווד נייט" (wood night) שנמצאת בעיירה קטנה בדרום אמריקה ,אילרס פולס.
אם אתם חושבים שלגור בבית יתומים זה מעורר רחמים, אז אתם טועים.
נכון, אין לי הרבה חברים אבל יש לי יומן, זה שאני כותבת בו עכשיו.
אגב, כשאני אומרת חברים, טוב, לפחות המעט שיש לי , אני מתכוונת לסבתא מריה, מנהלת בית היתומים והתאומות בנות ה-5 – אליס ודניאל, ולמשפחת החתולים שיש לנו פה בבית היתומים.
כל השאר כאן, הם בדיוק כמו בבי"הס , חושבים שאני מוזרה.
אבל בזמן האחרון , בחלומות שלי רודפים אותי שדים, מפלצות ועוד כל מיני.
זה משהו שבאמת גורם לי לחשוב שאני מוזרה.
למשל, באחד החלומות שלי רדף אחרי נחש אנקודה בגודל של ביניין, מתוך עיניו יצאו טיפות דם כמו גשם. הטיפות טיפטפו למטה וכמה פגעו בי.
הוא רדף אחרי ברחוב, אז עליתי על ביניין גבוה מאוד כדי להתחבא. כשסוף סוף עליתי, גיליתי שגם הוא מצליח לעלות על הביניין, מרוב בעלה, זזתי כמה צדדים אחורה, ו…נפלתי.
הרגשתי איך הרוח מעיפה את שיערי, זה היה ממש מפחיד, אבל הרגיש אמיתי, אמיתי מדיי.
למזלי אני הספקתי להתעורר לפני שהתרסקתי על האדמה.
מה שממש מפחיד אותי זאת העובדה שבכל לילה החלומות היחידים שלי הם סיוטים בסגנון, לא יודעת לגביי עכשיו , אבל יש לי הרגשה שבעתיד זה עוד לי להתאבד.
הסיוטים האלה משגעים אותי, ואני לא זוכרת את הפעם שבה היה לי חלום נורמלי.
ויש עוד דבר מוזר…
בסיוטים שלי זה מרגיש כאילו הכל שם ממש קורה לי , ובכל בוקר אני רואה דם על הקירות שבחדרי.