סחר אנושי – 8 (הבריחה)

לפתע נשמעו צעקות מבחוץ. דוד נכנס בריצה וגונזלוס התעצבן עליו ״למה אתה מפריע לי באמצע , מפגר אתה רוצה שאני לא אעשה איתכם עסקים יותר? ״ , ״אני מצטער אדון גונזלס פשוט אבא שלי צריך לדבר איתך. ״ ״אין בעיה , רק תן לי לסיים פה ואני בא.״ ״אני מצטער אבל זה דחוף , המשטרה התחילה לחקור עליך ״ דוד אמר מתנשף. גונזלוס הסתכל עליי וחייך״פעם הבאה מתוקה ״ וקרץ לי. דוד אמר לביל להסיע אותו לאבא של דוד ושניהם יצאו. דוד כיסה אותי מהר בשמיכה ואני בכיתי ״ מצטער מתוקה , אני לא מאמין שביל לא אמר לי שהוא בא הבן זונה.״ לא הגבתי והמשכתי לבכות. דוד חבק אותי וליטף את שיערי ״הכול בסדר אנחנו בורחים עכשיו זה הסוף לסבל שלך.״ הסתכלתי אליו מנסה להבין ״אני יוצא לבדוק אם הם הלכו תתלבשי אני כבר בא לקחת אותך.״ הוא יצא. עדיין לא האמנתי שבאמת אני אצא מפה אך הקשבתי לדוד . לבשתי את השמלה המגעילה הזו . עבר כבר שעה והתחלתי לאבד את התקווה . לפתע דוד נכנס ״קדימה בואי מהר יש לנו 10 דק לפני שהם חוזרים ״, ״ דוד אני רוצה לקחת את הנערה הזו שאנסתם בחדר ״ , ״מה , זה בלתי אפשרי היא ראתה את כולנו!״ ״אני הבטחתי לה, אני לא עוזבת בלעדיה!״ דוד התלבט כמה שניות ואז אמר ״ אוקי בואי נלך להביא אותה.״ רצנו לחדר ודוד פתח את הדלת. רצתי לבחורה ועזרתי לה לקום ״מה את עושה , לאן הולכים?״ היא שאלה ״זהו נגמר הסיוט בורחים מפה היום.״ ״קדימה בואו ״ צעק דוד . יצאנו מהבניין ונכנסנו לאוטו של דוד , אוטו מפואר מאוד. התחלנו לנסוע והנערה חבקה אותי ״ אני לא מאמינה שזה באמת אמיתי, את קיימת את ההבטחה ״ , ״ כן סוף סוף תחזרי הביתה״ ״אני לא חושבת שאני אחזור הביתה , אין לי עתיד שם , נראה לי שאני אסע לארצות הברית ואתחיל חיים חדשים. ״ ״ כן זה נשמע רעיון מצוין. ״ דוד היה מרוכז בנסיעה. נסענו במשך שלוש שעות עד שהתחיל להחשיך דוד עצר את הרכב ליד תחנת דלק . ״אני חושב שנעצור כאן במלונית ונמשיך מחר , יש לנו נסיעה ארוכה ״ , ״ אוקי דוד ״ אמרתי. הגענו לאיזה מלונית קטנה , ועשינו צ'אק אין , נכנסנו לחדר והנערה בקשה מדוד להתקלח והוא אישר לה מיד. אני נשכבתי על המיטה וחייכתי , דוד נשכב עליי וליטף את פניי ״ את רואה שקיימתי את ההבטחה שלי , הוצאתי אותך משם.״ ״דוד אני כל כך מודה לך אתה האביר על סוס הלבן. ״ אני כבר לא יכול לחכות שנתחיל חיים חדשים ביחד. רק את ואני ״ , החיוך נמחק מפניי כשהבנתי שדוד לא הולך להחזיר אותי הביתה ״אבל דוד אני רוצה לחזור הביתה , להורים שלי, הם בטח דואגים.״ ״ מה זאת אומרת הביתה , את לא יכולה לעזוב אותי ככה אחרי כל מה שעשיתי בשבילך!״ התחלתי לפחד ממנו ״ אני לא עוזבת אותך , אני רוצה שתבוא איתי ותכיר את המשפחה שלי.״ , ״לא זה לא יקרה את באה איתי לאן שאני אלך וזהו. עכשיו אני הולך להביא משהו לשתות מהלובי תשגיחי על ג׳ולי. שכבתי במיטה והבנתי שהבריחה שלי עדיין לא הסתיימה . ג׳ולי יצאה מהמקלחת ושכבה לידי . ״ תודה רבה לך באמת אני חייבת לך את החיים שלי.״ ״ זה בסדר את היית עושה זאת בשבילי״. דמעות זלגו מעיני ״ למה את בוכה?״ ״ג'ולי הדרך הביתה עוד ארוכה אנחנו חייבות תוכנית״ אמרתי ״על מה את מדברת כבר ברחנו ״ , ״ברחנו משבי אבל השובה עדיין מחזיק אותנו״ , ״ את מתכוונת לדוד? ״ ״כן , הוא אמר שהוא לא יתן לי לחזור למשפחה שלי והוא רוצה שאני אשאר איתו , לגבייך אני לא יודעת מה הוא יחליט.״ ״את צודקת כדי שנתכנן תוכנית״. דוד חזר ״יאלה תלכו לישון יש לנו יום ארוך מחר״. אני וג׳ולי ישנו במיטה הגדולה, והוא במזרון למעטה , דוד ישב ליד ג׳ולי והיא מהר התרחקה ממנו ״אל תפחדי ממני , אני לא אפגע בך שוב לעולם.״ הלכנו לישון אני לא נרדמתי וקמתי בשקט אחרי שהם נרדמנו. הערתי את ג׳ולי וסימנתי לה לבוא אחרי. יצאנו מהחדר וירדנו מהר במדרגות , יצאנו מהמלונית ויכולתי לנשום לרווחה ״ עכשיו אנחנו חופשיות״ אמרתי לג׳ולי. המשכנו לרוץ לאיזשהוא כיוון , אפילו לא ידענו איפה אנחנו. ״ גולי צריך ללכת למשטרה , הם יעזרו לנו ״ ג'ולי צחקה ואמרה״ ממש לא כל המשטרה כאן מושחטת את יודעת כמה שוטרים מגיעים מידי יוםלבנות המסכנות הם יסגירו אותנו״ ״אוקי אז לאן נלך״ ״ נתפוס מונית ונתרחק מהמקום הזה ״. לא עברה אף מונית אז פשוט הלכנו ברגל כמה קילומטר. השעה הייתה 4 בבוקר , נסינו לדבר עם כמה אנשים שעברו שם אבל אף אחד לא דיבר אנגלית. לא ידענו באיזה ארץ אנחנו. לפתע הרגשתי משהו חד בגבי זה היה דוד הוא הצמיד את
הסכין לצווארי ולחש לאוזני ״ חתיכת זונה איך יכולת?״ ג'ולי התחילה לרוץ ודוד שלף אקדח קטן וירה בה בלי לחשוב פעמיים זה היה בול פגיעה היא נפלה על הריצפה ומתה. התחלתי לצרוח אבל הוא הצמיד את הסכין עוד יותר וזה כאב ״ שיקרת לי , אני ילמד אותך לקח ״…