סחר אנושי – 1

פתאום המשאית נעצרה. שמענו מבחוץ שני אנשים מתווכחים ביניהם בספרדית. באותו רגע שמחתי שלקחתי קורס בספרדית הייתי היחידה שהבינה אותם. אז התחלתי להסביר מה הם אומרים, האחד אמר ״ אתה לא יכול לגעת בהן כי הן בתולות ושוות הרבה כסף.״ השני אמר ״על תדאג, ניקח רק אחת ונהנה ממנה״.הם פתחו את הדלת והתחלנו לצעוק ולזעוק לעזרה. הם צחקו וחיפשו את הבחורה הכי יפה. הם הצביעו על הנערה שישבה לידי. נראית מאוד צעירה, אולי בת 15 בקושי, מאוד יפה נלי היה שמה. אחד מהם משך אותה מהשיער והם גררו אותה וסגרו את הדלת. לא ידענו מה הולך לקרות לה וגם לא יכולנו לעזור לה. במשך שעה ישבנו בשקט ואף אחת לא דיברה. לאחר מכן הם פתחו את דלת המשאית וזרקו את נלי על הריצפה באכזריות וסגרו אחריהם. היא שכבה על הריצפה, עם חזיה ותחתונים בלבד, מלאה בסימנים כחולים על הפנים. עיניה היו נפוכות ומדממות על התחתון שלה היה כתם דם. היא לא בכתה, פשוט ישבה שם וחיבקה את הבירכיים. הבנות אחלו לבכות ולצרוח, אני ניגשתי אליה וליטפתי את שיערה. היא הביטה בי ובכתה. חיבקתי אותה ושאר הבנות התקרבו והתחבקנו כולן. היינו 4 בנות כל אחת מארץ אחרת עם יופי שונה , הדבר היחיד שמשותף לנו כנראה זה הבתולין . אחת מהבנות אמרה שאנחנו חייבות לנסות לברוח, כולן הנהנו וניסו לחשוב על רעיון, אבל ידעתי שזה בלתי אפשרי כי אנחנו נמצאות באמצע שום מקום ששני בחורים אכזריים עם נשק בכול צד בגוף מחזיקים אותנו. התחלתי לחשוב איך הגעתי לכאן ואם יכולתי למנוע את זה … . שבוע לפני כן … ״לורן קומי את תאחרי לבית ספר״ ״אמא די, לא בא לי ללכת היום. אני צריכה לנוח לפני החופשה.״ , ״קומי , קומי או שלא הולכים.?״ התמתחתי במיטה וחייכתי חיוך גדול. איזה כיף חשבתי לעצמי מחר אני נוסעת לאיטליה לשבועיים שלמים, בלי בית ספר , בלי אחי המעצבן , בלי שיעורי בית , רק אני ואמא שלי האהובה . קמתי והתארגנתי בזריזות. כבר היה 8:30 , אבל לא היה אכפט לי שאני אאחר כי הייתי כל כך מאושרת. קוראים לי לורן , אני בכיתה י׳א בת 17 יש לי עיניים ירוקות, שיער שחור חלק, מבנה גוף מלאה במקומות הנכונים. תמיד אומרים לי שאני יפה, אבל אני לא רואה את זה. יש לי חבר שקוראים לו טומי והוא איתי בכיתה. אנחנו ביחד כבר 3 שנים, מאוהבים בטירוף. אמא לקחה אותי לבית ספר, ״ ביי מתוקה יום טוב ״ ביי אמא . נכנסתי דרך השער ועליתי במדרגות לכיתה , דפקתי בדלת ״ כן ,פתוח ״ אמרה המורה לאה , המחנכת ״ סליחה על האיחור , פשוט אמא שלי לא הרגישה טוב אז הלכתי איתה לקופת חולים״ אמרתי בלי לגמגם , אני מעולה בתירוצים . ״ כנסי ״ התיישבתי ליד טומי כמובן , נתתי לו חיבוק קטן , כי אני מתביישת ליד כולם , לפתע נשמע הצילצול וכולם יצאו להפסקה , טומי לא התייחס אליי , פשוט יצא עם יוסי מהכיתה , לא ייחסתי לזה חשיבות הוא אוהב תשומת לב מידי פעם , יצאתי עם החברות להפסקה , אנחנו חבורה כזו של בנות , הכי יפות בשיכבה , אני ליאור ודנה , הלכנו לחנות לקנות אוכל , ראיתי את מתן , הידיד הכי טוב שלי , גדלנו ביחד מגיל 0 בשכונה , חיבקתי אותו ופיטפטנו קצת פיתאום ראיתי את טומי מסתכל בפרצוף זועם ״לורן , בואי לפה עכשיו״ , מצערת מתן נדבר בשכונה , אתה יודע שהוא קנאי ״אין בעיה מאמי ותתחילי להכניס לו לראש שאת לא שייכת לו ״ . ניגשתי לטומי בכעס ״ תגיד , מה קורה לך היום , כל היום עושה לי פרצוף חמוץ , צועק ועושה לי פאדיחות ליד אנשים , אתה יודע שאני והוא ידידים מהשכונה ״ לא קראתי לך ביגלל זה , פשוט , בואי נלך לשבת אני רוצה להגיד לך משהו , התקדמנו לכיוון אחד הספסלים וישבנו , ״ מה טומי דבר אליי מה קרה ״ ״ לא קרה כלום , אני לא רוצה שתסעי״ מה אתה רציני , זה בסך הכול לשבועיים ותיכננתי את זה מלפני שנה , אמרת שאין לך בעייה עם זה . ״ כן אני יודע מה אני אמרתי , אני פשוט דואג לך , איטליה זו מדינה מאוד אנטישמית אני מפחד . ״ על תדאג חיים שלי . אנחנו נוסעים בטיול מאורגן ויהיה איתנו מדריכים ושומרים עם נשק , אנחנו נהיה בטוחים לגמרי ״ טוב יפה שלי מצטער .