סוכני השלג| פרק 19(הסיפור שלכם!!!!)

~מנקודת המבט של שירז~
״הינו יש משהוא חדש?״ בן שאל את הינו
״להגיד לו?״ הינו שאל את מורן, אמא שלנו
״כן, אתה יכול.״ היא אישרה לו
״כולם בסדר כרגע חוץ מ…שון.״ הינו אמר
״מה קרה לשון?״ גם אני הייתי מופתעת
״הוא פצוע קשה, אנחנו לא יודעים עם הוא יכול לשרוד עד הפעולה מחר..״ הינו הסביר
״אז נעשה את הפעולה היום!״ בן הציע רעיון
״זה לא אפשר, אני מצטער.״ הינו אמר
״ממי למדת להשאיר חייל מאחור??״ בן התעצבן
״הוא לא חייל, הוא סוכן.״ הינו תיקן את בן
״וזה אומר שמותר לך להשאיר אותו מאחור??״ בן צעק על הינו
״עם נצא היום אז כולנו לא נשרוד..״ הינו ניסה להסביר לו אבל לא הצליח. ככה זה אני מכירה את אח שלי כמישהוא חושב לו הוא הולך עם זה עד הסוף, ואף אחד לא יכול לעצור אותו
״אני יוצא היום!! איתכם או לבד!״ בן צעק קם מהכיסא שהוא ישב עליו והתחיל ללכת מהר אל הדלת
״בן!״ אמא צעקה אליו אבל הוא כבר לא שמע הוא התרחק וסגר את הדלת אחריו
״אני ילך אחריו..״ אמרתי לאמא ולהינו והתחלתי ללכת אל הדלת, פתחתי את הדלת והתחלתי ללכת במסדרון עד שראיתי את בן. הוא היה על הרצפה ופניו היו מלאות בדמעות
״אתה בסדר?״ שאלתי אותו
״אני נראה לך בסדר??״ הוא התעצבן
״צודק, מה אתה חושב לעשות?״ שאלתי אותו
״אני יוצא היום, את באה גם?״ הוא שאל אותי
״זה מסוכן.״ הזהרתי אות
״כבר לא אכפת לי.״ הוא לחש לי לתוך האוזן
״אבל לי אכפת, אני אחות שלך. ואני רוצה שתישאר חיי ושלא תמות בגלל שאתה עצוב!״ אמרתי לו ודמעה ירדה מעניי
״את מכירה אותי מספיק טוב כדי להבין שאין לך שום סיכוי לשכנע אותי לא לצאת, פשוט תגידי לי עם את יוצאת איתי או לא..״ בן אמר לי
״אל תעשה את זה.״ לא הפסקתי לנסות
״זה אומר שלא?״ הוא שאל אותי
״בבקשה אל תעשה את זה!!״ אמרתי לו
״מצטער, אני חייב לעשות את זה.״ הוא אמר לי וקם מהרצפה
״בבקשה לא!!״ צעקתי אליו
״תזכרי שאני תמיד יזכור אותך, גם אני לא ישרוד..״ הוא אמר לי ודמעות התחילו לרדת מעניי. התחושה שיכול להיות שהאח התאום שלי, בסכנת חיים. ולי אין מה לעשות, אבל בכל זאת משהוא בתוך ליבי אומר לי ׳תלכי איתו׳ אבל במוח שלי אני יודעת שזה מסוכן, מה אני צריכה לעשות?
מה?