סוכן חשאי 5437780-פרק15

ערב.
סקוט נעמד מול המראה,כשפניו היפים מכוסים קצף גילוח.
הוא הביט בבואתו במראה,מתגלח,כשבראשו חולפות מחשבות על אותו ערב שבילה עם יוליה לפני זמן לא רב.מנסה להבין,בין אם היחסים שלו איתה מורכבים רק מתאבון מיני.
כשלפתע,טיפת דם נחתה על הכיור.הוא פצע את עצמו בעת שהתגלח.
"לעזאזל!"הוא קרא,זורק את הסכין מידיו,מנסה לעצור את הדימום עם המגבת.
הוא השתדל,שלא להיות בקרבתה של יוליה.
בכל פעם שכמעט נתקלו זה בזו,הוא הפנה מבטו,ממנה והלאה.
"אני רואה את הכאב בעיניים שלו."אמרה ללוק,חברו הקרוב.
"כאב,שאת עצמך גרמת לו.."אמר לוק,דואג לחבר שלו.
כאשר באותו הזמן,התכונן סקוט לתדריך חשוב.עדכון תזוזת הכוחות של איש המאפיה המסוכן.
הוא אחז בידו את האקדח הכסוף שלו,טוען אותו במחסנית ומכניס אותו לנרתיק שלו.
מנסה להתנתק מהרגשות העזים שחש כלפיי יוליה ולהתרכז אך ורק במשימה.
"הו,יוליה,יוליה,"ניזרק על המיטה,מביט בתקרה.
היו אלו דקות ארוכות של מחשבות עד בלי סוף.
הוא יודע שעליו לעזור לה,למצוא פתרון עבור בתה החולה.
כן,הוא יעזור לה.אך,כמחווה ידידותית לחברה בצרה.לא כאהובה.
לא מעט זמן,לאחר מיכן,היחסים בניהם התקררו.
הם אמרו זה לזו כמה מילים מידיי פעם.
לעיתים הם גם הצליחו לנהל שיחות נפש,כידידים.
לא כזוג אוהבים.בפרק זמן זה,למראית עין בלבד נראה כאילו,היחסים בניהם הפשירו מעט.
ערב אחד,ישבה יוליה בקפיטריה,אוחזת בידה כוס קפה חם.
"מה את עושה בשעה כזו,כאן?"שאל סקוט,מתיישב לידה.
"שותה קפה.."ענתה לו,מנסה לחמם את ידיה בעזרת הכוס.
"הקפה לא מחמם אותך?שאל,"אני רואה שאת מנסה להתחמם.."
"כן,"ענתה,"נורא קר לי."
סקוט פתח את הארון.
"אל תספרי לאף אחד….אבל,מצאתיבקבוק וודקה.אני מוכן להוסיף קצת לקפה שלך,זה יחמם אותך."אמר,במין חיוך קטן.
"כן,תודה."ענתה,כשהוא פותח את הבקבוק ומוסיף לה וודקה לקפה.
כשהוא בעצמו,לוקח כוסית וודקה.
"לחיים."הוא אמר,שותה בשוט את כוסית הוודקה,מרגיש לפתע חום מתפשט לו בוושט.
"לחיים.."שתתה לגימות קצרות מהקפה.
"וואו,זה חזק!..חומר טוב."קרא,מניח את הכוסית.
יוליה,הביטה בו,בעיניים מחייכות.נראה היה כי הם החלו מסתדרים זה עם זו.
"טוב.למה ציפית? וודקה רוסית.זה הכי טוב שיש!"קראה
"אייך הידיים שלך?"שאל,כשהיא מניחה את הספל שלה בצד.
"בסדר."ענתה,כשהוא נוגע בהן.
"הידיים שלך קפואות!"הוא קרא,"תני לי.."
"סקוט,אני בסדר.."חייכה,כשהוא אוחז בידייה,סוגר עליהן עם כפות הידיים שלו.
כפי שניסה,לחמם את ליבה הקפוא בחום ליבו שלו.
שתיקה,דממה.שוב,נוצר בניהם רגע .כשהם מביטים זה בזו,נבוכים.
"כדאי שאני אלך.."הוא אמר לפתע,מנסה להקל על עצמו את המבוכה.