סוכן חשאי 5437780-פרק 4

"אתה מאוהב!"קראה קארן.
סקוט שתק.הוא לא הגיב.
"למה הדמעות??"שאלה שוב קארן,מנסה להבין מה פשר התנהגותו.
"קארן..היא מתה."ענה סקוט בקול מעט רועד.
"רגע..זו,יוליה איגצ'נקו שהיום הודיעו עליה?"שאלה קארן.
"גם את שמעת?"שאל אותה כשהיא מוחה את דמעותיו,עד מהרה היא הבינה שאלו הן דמעות של לב שבור.
"מה זה שמעתי?זה היה בחדשות.."ענתה,תופסת בכף ידו.
"אני לא מסוגל להפסיק לחשוב עליה,קארן."נאנח סקוט.."את יודעת אייך הרגשתי באותו רגע? הרגשתי כאילו חטפתי כדור בלב."
"זה טיבעי.מתוק שלי..מסכן שלי."חיבקה אותו.
"אני לא צריך שתרחמי עליי!"הוא העלנ את טון הדיבור שלו,קם מהספה.
"מה אתה רוצה לעשות כרגע?"שאלה שוב קארן.
"לא יודע.."ענה בפניה,"בא לי להעלם לאיזה תקופה."
"לאן?"שוב שאלה.
סקוט שתק.כשלאחר מיכן,הוא נרדם על הספה שלו.
קארן כיסתה אותו בשמיכה וישבה לידו על הכורסה וצפתה בטלויזיה.
כידידה נאמנה,היא נישארה איתו בכדי שלא יהיה בודד.
כמו שכבר אמרתי:היא אוהבת אותו.
אך,ככל שעבר הזמן,הלך הפצע והעמיק.כשמוחו שיחזק שוב ושוב את הרגעים הבודדים היקרים הללו שבילה במחיצתה.רגעים של אור ואושר שכמותו לא חווה מימיו.
כשבבוקר הבא,נעמד מתחת לזרם המיים הרותחים במקלחת.
" אלוהים,למה זה היה חייב להגמר..?"הוא שאל את עצמו שוב ושוב.
כשיצא מין המקלחת עטוף במגבת לבנה בפלג גופו התחתון,הביפר שלו ציפצף.
סקוט יצר קשר עם המפקדה שלו.
"סקוט רייבן."הוא ענה.
"מה שלומך,סקוט?"שאל אותו מפקדו מצידו השני של הקו.
"היו לי זמנים טובים יותר.."נאנח.
"יש לי משימה חדשה בשבילך."ענה לו הבוס.."רק תגע כמה שיותר מוקדם למפקדה."
מאוחר יותר במפקדה.
ערב,השעה 18:00pm
חדר תדריכים.
כל הסוכנים הקשיבו בעוד ראש המפקדה מסביר על מבצע חדש.
"קיבלנו ידעה כי אדם מסוכן מהמאפיה שאת שמה לא נזכיר כרגע,מתכונן להטמין פצצה גרעינית בניו יורק."הודיע להם הבוס שלהם.
"אוי ואבוי.."חשבו כולם.
"עליכם לזהותו ע"י פרופיל שאחלק לכל אחד מיכם באופן אישי ולחסל אותו,חיסול ממוקד.לשם כך תוקפצו שוב לרוסיה,מוקד החיסול נמצא שם."אמר שוב הבוס שלהם.."שם תחברו לסוכנים רוסים שיעזרו לכם."
"שוב רוסיה?"אמר סקוט לחברו.
"מה רע?"שאל חברו לוק.
"יש לי זכרונות רעים מישם."ענה סקוט.