סוכן חשאי 5437780-פרק 11

סקוט נאבק ברוחות החזקות שנשבו בחוץ,
בעוד אנשי המפקדה הלכו לחפש אותו בשלג.
"איפה הוא יכול להיות?"שאלה יוליה,מתחילה להלחץ.
הם התפצלו ל3 חוליות חיפוש כאשר כל חוליה פנתה לכיוון אחר.
סקוט החליק בשלג החלקלק וחטף מכה עזה בראש,עד כי ירד לו דם מהמכה.הוא ניסה לנווט את דרכו בשלג,אך לא ניתן היה לראות דבר.השלג כבר הגיע לו עד המתניים.הרגליים שלו הפכו חסרות תחושה מהקור המקפיא.
הוא נפל על השלג ולא הצליח לזוז.הוא חטף מכת קור איומה ואיבד את ההכרה.
"אני רואה משהו! "קרא לוק וניגש.
"סקוט!"קראה יוליה כשהבחינה בו.
"הוא קפוא!"קרא לוק מניח את ראשו על חזהו של חברו,"הלב פועם.אבל,בקצב מאוד איטי."
קראו לעוד חברים בכדי שיוכלו להרים את סקוט ולשאת אותו למפקדה,או לפחות אל בית החולים הקרוב.עד מהרה הובהל לבית החולים הקרוב,מחובר לעירויים.
הוא קיבל עירוי עם נוזל שאמור לגרום לגוף שלו להתחמם.
מחובר למוניטור.חמצן.הוא מונשם.
הוא היה קפוא על סף מוות.
תודות לחברו רב התושייה,הם הגיעו עוד בטרם הגיע לקיפאון מלא.
יוליה ישבה ליד המיטה שלו,אוחזת בידו.מחכה לרגע שייתעורר.סקוט היה שרוי בתרדמת.
שכן,הרופא כבר יידע אותה כי יש גם סיכוי שהוא לא יתעורר.וגם צפוי להשאר כך,זמן רב.
"אתה לא נורמלי.."היא כעסה עליו,"מה חשבת לעצמך?? לצאת בסופת שלגים??"
כשהיא מביטה במוניטור.אין שינוי.סקוט,נאבק על חייו.
"שלא תעז למות!"היא קראה בקשיחות,"אני יודעת שאתה שומע אותי.."
כשמבלי שבכלל חשה בכך,החלו זולגות לה דמעות.
שכן,חלפה בראשה המחשבה שאם הם לא היו מגיעים בזמן,הוא היה מת.
אם היו מגיעים כמה רגעים מאוחר יותר,הלב היה נכנע לקיפאון ומפסיק לפעום.
סקוט קיבל טיפול מסור ביית החולים הרוסי,כשהוא מאושפז בטיפול נמרץ.
שכן,כעת,הם יאלצו לדחות את הפעולה עד שסקוט יחלים ויתעורר מהתרדמת.
ויש סיכוי שגם ימות.