סודות פרק 5

"מתי הוא יתעורר ד"ר?" שלושה ימים חלפו מאז. ג'וני היה מונשם בבית חולים לאחר ניתוח. הוא שכב מורדם במיטה. איש לא ידע אם הוא יתעורר.
"אני לא יודע קירה, כדאי שתחזרי הביתה לנוח, סטיב כאן, הוא יעדכן אותך בכל מה שצריך", הרופא הניח יד על כתפה והביט בעיניה במבט חמור, "את חייבת לנוח, הרגל שלך עוד חלשה".
קירה עזבה את בית החולים ונכנסה למכונית.
"את יודעת שזה לא טוב שאת ככה מסתובבת, נכון?" אית'ן חזר הביתה וז'אק נשאר בינתיים בסביבה מסיבות שלא היה מוכן לפרט, עדיין.
הוא חיכה לה באוטו כשנכנסה.
"אני יודעת, ז'אק, אני יודעת! אבל אני לא מצליחה לשבת במקום אחד. חוץ מזה שהרגל שלי כבר בריאה… בערך"
ז'אק התניע את הרכב ויצא מהחניה של בית החולים נוסע לכיוון הבית של קירה.
"את חייבת לשמור על עצמך", אמר והביט בה בדאגה.
"למה נשארת פה?" שאלה אותו לראשונה מאז אית'ן חזר הביתה.
"אני מרגיש צורך להיות פה".
"אז למה אתה לא מוכן לישון בבית שלי? יש לי חדר נוסף, חבל שתישן בבית מלון, זה הרבה פחות נוח".
ז'אק לא ענה לה, הוא רק הביט ישר קדימה והמשיך בנסיעה.

"אייי…" קירה יצאה מהאוטו ונפלה.
"מה קרה?" ז'אק רץ מהר מסביב לאוטו ועזר לה להתרומם. הוא תפס את ידה והניח אותה על כתפיו והניח את ידו סביב מותניה, "אמרתי לך לא לדרוך על הרגל".
"אויש".
הם נכנסו לבית של קירה והוא עזר לה להתיישב על הספה.
"ועכשיו אני אעביר ימים שלמים על הספה?"
"אשאר פה איתך", הוא חייך אליה.
היא החזירה לו חיוך.
"את רעבה?" אמר כשנכנס למטבח.
"כן, גוועת, בא לך להכין איזה מאכל צרפתי?"
"בשבילך הכל! אבל קודם כל, את רוצה לשתות משהו?"
"קפה, ושיהיה חזק. ותכין גם לעצמך".
"בדרך!"
אחרי כמה דקות ז'אק הושיט לה כוס שהעלתה אדים חמים והתיישב על הספה לידה.
"טעים, תודה!" קירה הסתכלה עליו אחרי שלקחה לגימה מהקפה, "מה אתה מכין לאכול?"
"האמת שחשבתי להכין לך משהו שאמא הייתה מכינה לי, אבל אני צריך בשביל זה לקפוץ לסופר, אין לך במקרה דג סול בבית, נכון?"
"לא, אין".
"אז תגידי לי איפה הסופר ואני אחזור תוך כמה דקות".
"תלך אחר כך", היא הביטה בו, "אני צריכה אותך כאן עכשיו".
הם הסתכלו אחד לשנייה בעיניים ולא הצליחו להפסיק.
היא התקרבה אליו והניחה את ראשה על חזהו.
"אני מרגישה בטוחה כשאתה כאן".
אחרי שהתעשת, הניח את ידו על כתפה בחצי חיבוק, "אני שמח להיות לך למגן".