נקמה מתוקה-חלק 6-חשבתי שזה נגמר

הוא נעלם הוא לא היה שם שמעתי את קולות הסירנה מרחוק והבנתי מה קרה לקח לי דקה להבין ואז זה נקט לי נפלתי על הרצפה בצער ובכיתי בלי הפסקה זה הרגיש כמו סיוט רק חכיתי שהוא יעיר אותי מהחלום וילחש הכל בסדר זה רק חלום, אבל זה לא קרה זה הייתה המציאות, המציאות המזעזעת שכל כך פחדתי ממנה .
קמתי מרצפה והזמנתי מונית הביתה שכולי עדיין רועדת ובוכה חיכיתי למונית המונית הגיעה נכנסתי והנהג שאל אות "מה ילדה יפה כמוך בוכה ככה?" חייכתי בנעימות אבל ממש הרגשתי לא בנוח ברמזורים הוא בהה לי בחזה הרגשתי מוטרדת הוא בחן אותי וראיתי את זה , פחדתי פשוט פחדתי אני מכירה את הסיפורים שקוראים שתמיד אומרים בחדשות ,"נהג מונית חטף נערה " פחדתי שאני אהיה הנערה הבאה ואז נזכרתי שאני צריכה להתקשר לעליו חייגתי והיה את המושיבון של הכלא "שלום כאן כלא רימונים למי תרצי לפנות" עניתי בקול צרוד כי הגרון שלי כבר כאב מרוב הבכי "אני מחפשת את זיו " המשיבון השיב " פנייתך התקבלה יחזרו עליך בעוד כדקה" עניתי אוקיי וניתקתי . עברה דקה ובאמת הוא התקשר הוא ענה "נתפסתי אבא שלך הסגיר אותי אני אצא רק עוד 25 שנה כי אני מאושם גם על התעללות " עניתי לא בבקשה לו בקול רועד על סף בכי וגם הוא אמר "אל תדאגי לי אנחנו עוד נפגש בבית המשפט לדין הסופי" עניתי אוקיי אבל אני צריכה שתענה לי בהודעות דחוף "הוא ענה אם קרה משהו תומרי נפגש בשעה שלוש" אמרתי ניפגש בשעה שלוש ואז פתאום הנהג…