נחטפתי!!…פרק 7

הרי הוא מחזיק בכול המשפחה שלי, לא?!

הסתובבתי ברחובות, לא יכולתי להשאר לבד בבית, פחדתי שאולי הם שוב יבואו,
חשבתי על דרך שאוכל למצוא את אימא, ג'יני וסאם, רגע…. סאם, איך לא חשבתי על זה!!,
הייתי בדרך לכלא, חיפשתי את חברים של סאם, אולי הם יעזרו לי, חשבתי לעצמי,
"שלום", נכנסתי לתוך הכלא, שוטר ראה אותי, הוא שאל אותי משהו, אבל ממש לא הייתי במצב של לדבר.
"שלום". אמרתי לו בלחש, בלי להסתכל עליו..
ידעתי איך חברים של סאם נראים, חיפשתי תא תא, ראיתי הרבה בחורים, בכול הגילים,
היו שם בחורים בגיל של אבא שלי, ובחורים בגיל שלי, ראיתי שם מישהו מוכר, התקרבתי.. רק כדי לדבר איתו,
"סליחה.. את..ה.. מכיר את סאם בראון?" שאלתי אותו בגמגום , הוא היה באמצע כפיפות בטן, הוא ספר בקול רם , "כן… אמילי?!", הוא אמר לי, לא ממש זכרתי אותו,
"מצטערת, אבל אני לא ממש זוכרת אותך..", אמרתי לו,
"כן….. גידלתי זקן, שלא יוכלו לזהות אותי, אני שרון,חבר של סאם, תמיד הייתי בא לשכונה שלכם",
הוא אמר בתקווה שאני יזכור, אבל באמת נזכרתי, שרון, היה ממש קשה לזהות אותו בגלל הזקן, ועוד כמה שינויים קיצונים בגוף, "כן.. נזכרתי" אבל לא היה לי זמן לשוחח איתו על זה,
המשכתי, "אני צריכה את העזרה שלך, ", אמרתי לו נחושה,
"כן?! במה אפשר לעזור לך?" הוא שאל בעודו מגחך,
"אדי ויוסי חטפו אותי, אבל אז סאם ירה באדי והוא מת, ויוסי מצא אותו ואת אימא שלי, ואני התחבאתי על העץ.."
עצרתי כדי לנשוף נשימה,
"רגע, אז את אומרת שהוא.. ואימא שלך…", הוא חיכה שאני המשיך,
"יוסי חטף אותם, אהה וגם את ג'יני… חברה של סאם..", התפללתי שהוא יוכל לעזור לי,
ולהפתאתי הוא אמר, "אני יעזור לך, בואי אחריי", הוא בקש מהסוער להוציא אותו מהתא,
לא הבנתי איך כול כך מהר מצאתי את עצמי מסתובבת איתו ברחוב, שאלתי אותו איך כולכך מהר הוציא אותו מהתא, הוא אמר שהיה צריך להשתחרר מזמן, אבל הוא לו עשה את זה כי הוא פחד שיעשו לו משהוא,
"תקשיבי, אני מכיר ראש בכיר במאפיה, הוא יעזור לנו, יביא לנו כלי נשק טובים..",
"אהה טוב," אמרתי לו, הרגשתי מוזר, לא פחדתי, עכשיו שאני נמצאת עם משהו שיכול לעזור לי,
אני בטוחה שאני ימצא אותם מהר מאוד….

נכנסו לתוך שכונה מפחידה, ישבו שם בחורים עם בחורות, מסתכלים עליי מוזר,
"הם בטח שואלים מה ילדה עושה איתי, אחריי מה שקרה לי ", הוא אמר, אני הלכתי אחריו, הוא ניסה לטלפן למישהו אבל לא ענו לו, "מה שקרה לי ?" שאלתי אותו,
"כן…, לפני שנה בערך… הסתבכתי עם איזה משהוא מסוכן, הייתי חייב לו איזה משהוא, לא משנה עכשיו, בקיצור, זה הגיע למצב כזה שהוא הרג את מה שהיה הכי חשוב לי בעולם..וזה הגיע לחברה שלי",
הוא הפסיק לדבר, באמת היה לי חבל עליו, איפילו קצת ריחמתי עליו,
עם היו הורגים לי משהו…… הפסקתי לחשוב על זה, עדיף לי לא לדבר על מוות..
"בואי כמעט הגענו, " הוא הכניס את הפלאפון לתוך הכיס האחורי שלו,
נכנסו לתוך בלוק, כשעליתי במדרגות ראיתי הרבה בחורות עם בחורים שמסניפים חומר, סמים ככול הנראה, עד שראיתי משהוא… שפשוט העיין לא יכלה לראות………..