נון סטופ – פרק 35 – תכנון

"אני באמת רוצה לצאת איתך למסע הזה," אמר בראד.
לא ידעתי מה לענות לו. מצד אחד, אני באמת לא יכול לצאת למסע הזה לבד. איך אסתדר, כשרוצים להרוג אותי ומחפשים אחריי? אבל מצד שני, אסור לי לסכן גם אותו עכשיו. זאת בעיה שלי הרי, לא? הכל קרה בגללי, לא? אז אני צריך לתקן את הכול.
למרות שזה עניין של החיים שלי, הכל קרה בגללי, ואם בראד ימות… אני לא יודע מה אני אעשה. זה יהיה כל כך קשה, כל כך כואב. אבל אנחנו צריכים לגלות מה המזימה של הסוכנות הזאת! חייבים! לא אתן שיהרגו עוד משפחות שלמות שהופכות ילדים ליתומים.
"או-קיי." לא האמנתי שאגיד את זה עד שאמרתי את זה. הייתי מלא כל כך בביטחון, שאין לי מושג מאיפה הוא הגיע. אבל אם אמרתי את זה, כנראה הייתי צריך להגיד את זה וכנראה זה נכון.
בראד הנהן. "יש לי שני תיקי גב, ואוכל נגנוב מהמטבח שלמטה. אני מכיר טוב את אבשלום, הוא לא ייתן לנו ללכת ובטח שלא עם אוכל. אין לנו ברירה, או-קיי?"
הנהנתי. "ניקח גם מים. ו… מה נעשה עם קלארה? צריך להגיד לה שאביה חי? כי הוא מרושע."
"אני לא יודע. מצד אחד – זכותה לדעת את זה. מצד שני, אם נספר לה את זה, נהיה חייבים לספר לה גם מה קרה לך ו…" הוא ענה מיד, "אתה יודע, גם עדיף לסכן אחרים כמה שפחות, וגם אנחנו לא יודעים בדיוק איך היא תגיב."
האמת שהוא צודק. יש כאן כמה צדדים, ולפני שבוחרים לעשות משהו, צריך לשקול את כולם. הייתה שתיקה של בערך דקה. אחרי זה אמרתי, "אני לא חושב שלא לספר לה את האמת יהיה חכם. אבל מצד שני, גם אם נגיד לה אתה צודק – היא תהיה בפנים. יכול להיות שהיא תגיד שהכול סתם שטויות, אבל יכול להיות שהיא גם תהיה רצינית מאוד בעניין. אני לא יודע מה אנחנו צריכים לעשות," אמרתי. לא היה לי עוד מה להוסיף בעניין.
בראד חשב כמה שניות. "צריך להגיד לה את זה. היא צריכה לדעת את זה. בטח יהיה לה קשה לשמוע את זה, אבל זאת זכותה המלאה לדעת הכול." ענה לי.
האמת, שזה נשמע עכשיו הרבה יותר הגיוני ממקודם. זה אבא שלה! היא מוכרחה לדעת את האמת עליו, גם אם היא כואבת. ובלי קשר, היא חושב שאבא שלה מת, והוא לא. לך תדע, אולי היא אפילו תשמח לשמוע את החדשות האלה.