Tom1
מקווה שאהבתם ^^

נון סטופ – פרק 14 – בתוך האש

Tom1 18/09/2015 597 צפיות אין תגובות
מקווה שאהבתם ^^

נדמה היה לי שמרוב כל המתח ששרר כאן, וכל היום הארוך, המעייף, המתיש והמייגע הזה נרדמתי. לחשוב שעד היום בבוקר כעסתי על אמא והייתי טרוד בריב בינה לבין אבא.
חשבתי על כל מה שקרה לי היום, וגם בימים הקודמים. אוי, כל-כך הרבה. החיים שלי ממש השתנו. ואני לא יודע איך אחלץ מהמקום הזה בכלל. מהו בכלל? אני לא יודע. איפה אני? באיזה אזור אני? לא יודע. איך קוראים לחוטף, מה רוצים ממני? לא יודע. בקיצור, אני אבוד. ואני הולך למות.
ורק המחשבה הזאת בכלל הורגת אותי.
הייתי עצוב בגלל אמא ואבא ובלימודים לא הצלחתי להתרכז, ואז יצאתי מבית-הספר. התחלתי ללכת, וכשראיתי איפה אני – הייתי ביער. ראיתי מישהי והתקרבתי אליה. היא כמעט רצחה אותי, ואז אנשים רעים (מה- c.o.o, כנראה) פתאום באו וירו בי ביד שמאל… דיממתי, ואז הנערה ההיא ברחה ואז חטפו אותי וכשהתעוררתי הייתי… כאן. כבול לכיסא, לא יכול לדבר.
חשבתי על הנערה ההיא, שראיתי. או יותר נכון, הערפדה. חשבתי על זה והגעתי למסקנה שזה לא נכון. זה לא נכון מה שהחוטף אמר לי. אין דבר כזה ערפדים, רק באגדות. ואני במציאות, לא באגדה. אז אני צריך להתאושש.
בדיוק, אני במציאות. זה מה שאמרתי לעצמי, אני לא יודע אם בקול או לא, כשראיתי שאני מוקף באש. כן, אש. איך, אני לא יודע. אבל אני יודע שזה תכסיס. הם רוצים להרוג אותי, הם לא צריכים אותי בחיים. רק שהם לא חושבים על אחרים. הם לא חושבים עליי, שיש לי חיים – והם לוקחים אותם ממני.
בגלל זה אמרתי לעצמי כל הזמן: "אתה במציאות, אתה במציאות". ובמציאות אתה לא יכול להיות מוקף באש. זאת אומרת, שכן, אתה יכול, אבל זה אף פעם לא קורה.
אבל גם אף פעם לא קורה שיורים בך, לפחות לא לי, לא לבן אדם רגיל, שלא עשה כלום… לא יודע. וזה מה שקרה לי. אוי, אני כל כך מבולבל. אני כבר לא יודע מה לחשוב.
אש… אש… העיניים שלי מטושטשות. יכול להיות שאני לא רואה טוב? לא. לא יכול להיות. אני רואה טוב מאוד. אש… מסביבי… אני מוקף באש… אני לא יודע מה לעשות. אני יודע דבר אחד: שאני אמות. לא יכול להיות שלא. אני לעולם לא אצליח לעבור את האש הזו.
חם לי… כך-כך חם לי… אני חושב שזה מהאש, הגיוני…
עדיין הייתי כבול לכיסא. האש התקרבה אליי במהירות. עדיין לא הרגשתי את האש, למרות שהחבלים שהיו קשורים אליי נשרפו. יש. הקלה. למרות שזה לא ממש עוזר לי.
חיכיתי שניות שנראו לי כנצח. הלכתי והלכתי, וכשהבנתי מה אני עושה, כבר הייתי בתוך האש.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך