מתוך הצללים – חלק 2 (!!)

מעניין חשב לעצמו, הסוכנות מחפשת להפליל אותי ברצח?

הרים את הראש וחיפש מסביב, מצא כיסא והביא אותו קרוב אל הגבר הזר, ניסה להרים את הגבר ולהניח אותו על הכיסא, לאחר ניסיון כושל אחד שהסתיים בכך שהגבר נפל מידיו ופגע בראשו ברצפה, הצליח בניסיון שני להרים אותו ולהניחו על הכיסא, קשר את ידיו ורגליו עם סדין של המיטה שקרע, ניגש אל המקלחת ושטף את ידיו, ניקה את הדם וגילה פצעים קטנים מהמכות שקיבל ונתן. אחרי ששטף את ידיו שטף את פניו ובהה במראה שהייתה מולו, מה לעזאזל הולך כאן?! תהה לעצמו, ניער את עצמו ויצא מהמקלחת, הסתכל מסביב וחשב לעצמו איפה להתחיל בכלל.

התקרב אל הדלת ונעל אותה. הסתובב אל החדר וחיפש בעיניו עד שמצא תיק, הוא זיהה אותו, היה לו בדיוק אחד כזה. פתח את הרוכסן והסתכל בפנים, מצא קופסה של כפפות כחולות, מהסוג שמשתמשים בו בבתי חולים ובזירות פשע. לעזאזל, זה שלי. תמיד קנה כפפות שונות במעט כי ידע שזה טוב להיות שונה, לא הפעם עברה בראשו המחשבה. המשיך והסתכל בתיק וראה איזולירבנד שחור עבה, חֶבֶל עשוי קבלר באורך ככל הנראה כ3 מטרים, הרים מתוך התיק תיק קטן יותר ופתח אותו, בפנים מצא שני מזרקים ושני בקבוקונים וראה שנעשה שימוש באחד מהבקבוקונים ומהמזרקים, ידע שהחומר הזה מעבר להרדמה גורם לשכחה וערפול של השעות האחרונות. הרדימו אותי עם החומר הרדמה שלי חשב וגיחך לעצמו. הוא מצא בתוך התיק הגדול את כל הציוד שזכר שהיה בתוכו ושם לב שלא היה חסר ולו תפר בתכולת התיק.
חבש זוג כפפות והתקרב אל המיטה. לאחר כשתי דקות של בהייה בתצורה של כל הסיטואציה הוציא את הסכין מגב הבחורה, החליט תחילה שהוא מנקה כל ראיה שלו, מאוחר יותר כבר יחליט מה לעשות עם הגופה ועם הגבר, הפך את הבחורה וחשף את פניה. הוא זיהה אותה אך לא זכר מהיכן מהמסעדה אולי?, כרגע הוא לא זכר שום דבר וזה גרם לו להרגיש חסר אונים לחלוטין. התקרב אל השידה שעמדה לצד המיטה והכניס את ידיו אל כיסי המכנס שלבש, הוא זכר שלבש אותם ליל אמש, תהה לעצמו אם יש בתוכם רמזים. הוא הוציא את כל מה שמצא והניח על השידה. בסופו של דבר על השידה היו מונחים מסטיק עטוף במפית, תופסן כסף עם 850 דולר, 2 פלאפונים מסוג אייפון, אחד הוא זיהה כשלו ואת השני לא, בנוסף ראה גם קבלה מתחנת דלק על סך 43.50 דולר, הניח שתידלק וקנה איזה משהו בנוסף וששילם בשטר של מאה דולר כי בתוך התופסן היה שטר של חמישים קצת ישן לעומת שאר השטרות, היו גם מפתחות לרכב, הוא זיהה אותם כשלו, אחרי שהסתכל על הכל הרים אליו את הפלאפון שלא זיהה ולחץ על כפתור הבית וראה שהמכשיר כבוי, הניח שלקח אותו למישהו, הרים את הפלאפון שלו וראה שגם שלו כבוי, החליט שבינתיים לא ידליק אף אחד מהם והניח את הפלאפונים בחזרה על השולחן, הרים את המפית וקירב את המסטיק לאפו והריח, תות שדה חשב לעצמו, הסתכל על המפית וראה לוגו של בר כלשהו כנראה באזור מרכז העיר, אולי אגש לשם מאוחר יותר אמר לעצמו, הניח בחזרה את המפית והסתובב חזרה אל החדר, ראה את ג'ק יושב על הכיסא עם ראש מוטה הצידה, יופי, תישאר מחוסר הכרה חתיכת ממזר חשב לעצמו.
ניגש חזרה אל האישה חסרת החיים השוכבת על המיטה, בזהירות רבה הרים אותה ולקח אותה אל חדר המקלחת, הכניס אותה אל האמבטיה והחל לשטוף אותה מכל ראיה שניסו להפליל אותו איתה, השאיר אותה תחת מים זורמים שהתחילו למלא את האמבטיה ופתח את דלתות הארונות שהיו במקלחת מאחוריו, חיפש משהו לנקות אותה איתו, מים סבון ומשהו עדין לשפשף את עורה איתו, מצא מטלית והחליט שזה מספיק טוב, התקרב אל הגופה והחל בעדינות לנקות את עורה, קיווה שהסמרטוט לא ייפרם וישאיר אחריו סיבים, אך הניח שזה יקרה בכל זאת. המשיך לנקות ווידא שאכן כל סימן ממנה ירד וכך עשה.

לאחר שהשקיע כמות נכבדת של זמן וניקה את הגופה היטב מכל ראיה אפשרית ובכל מקום, מתחת לציפורניים, בין הרגליים, בין האצבעות ועד לשורשי השיער, ניגב אותה היטב וכיסה אותה עם המגבת, השאיר אותה בינתיים בתוך האמבטיה עד שיבין יותר מה קורה, יצא מהמקלחת וניגש חזרה לכיוון התיק להחליף זוג כפפות, את המשומשות שם בפח הקטן שהיה במקלחת, חשב לעצמו שייקח את השקית מאוחר יותר וייפטר ממנה. אחרי שהחליף את הכפפות וניגש לכיוון המיטה חיפש מסביב עד שמצא את התיק ששייך לאישה והתחיל לחפש בפנים, הוא ראה אקדח תופי 0.38 קטן בטח להגנה חשב לעצמו, אבל ממה היא צריכה הגנה? היא נערת ליווי? שאלות חלפו בראשו מהר יותר מכביש סואן בשעות הצהריים, המשיך לחפש בתיק ולצד כל מיני מוצרים נשיים מצא תעודה, הוציא את התעודה והניח את התיק איפה שמצא אותו, פתח את התעודה וראה תמונה של האישה, בתמונה נראתה צעירה יותר. הרשה לעצמו להניח שהתעודה אמיתית ושהאישה 'אומרת' מי שהיא, "רייצ'ל פיין" היה השם שלה. היי ג'ון? אני רייצ'ל.. נזכר פתאום ששמע את המילים האלה ליל אמש, במסעדה! עלתה בראשו המחשבה, נזכר שישב מולה בזמן שראה את ג'ק חולף על פניו. הסתכל עוד כשנייה בתעודה וראה משהו מוזר קצת, שלף את התעודה ומאחוריה הסתתרה תעודה נוספת, עליה היה מודפס השם "מישל הנדלי" עם אותה התמונה בדיוק, החזיק את שתי התעודות אחת ליד השנייה והשווה ביניהן, זהות לחלוטין מלבד השמות. תעודות ממשלתיות, מה לעזאזל הולך כאן? החזיר את התעודות כמו שהיו, סגר והחזיר לתיק.
הסתכל מסביב והחליט שישאיר את האישה בחדר, רק שיארגן את הזירה מחדש. רק לאחר מכן יתקשר לבוס שלו. מכיוון ואינו זוכר את ליל אמש לא יודע מה השתנה ולא רוצה לקחת סיכונים מיותרים, ומי כמוהו יודע כמה יכול להשתנות בשעה שלא לדבר על 24 שעות. לראייה, הוא היה אמור להיות מחוסר הכרה ומופלל ברצח, אך דברים השתנו, הרים את ידו עם השעון שהראה 01:03, ועבר קצת יותר משעה.

לאחר שניקה כל מה שזכר שנגע בו ואפילו מקומות שלא זכר שנגע בהם, החליט להעיר את ג'ק, אז ניגש אל חדר המקלחת ומצא שם את הכוס שבדרך כלל משאירים בבתי מלון, מילא אותה עד חציה במים ויצא מהמקלחת, התקרב אל ג'ק ושפך על פניו "בוקר אור סאנשיין" אמר וחייך, ג'ק התחיל לזוז מעט ואנחת כאב יצאה מפיו, יישר את ראשו ופקח לאט את עיניו, פתח את פיו ושיחק עם הלסת בניסיון להעביר מעט את הכאב, הוריד את ראשו והסתכל על ידיו, ראה שהן קשורות ולאחר מכן הסתכל חזרה אל מי שחשב שהוא ג'ון איסט/ליין "אתה לא תוציא ממני דבר" אמר לו, "אתה בטוח בזה וינסנט?" הוא לא השתמש בשמו האמיתי כי החליט לשמור בינתיים את הקלף הזה לעצמו, חיוך עלה על פניו של ג'ק ואמר לו "תהיה בטוח בזה", הוא החזיק את התעודה שלו ביד וניפנף בה, "איכות מעולה" אמר "ממשלתי", הסתכל על פניו של ג'ק וראה שהוא הוריד את החיוך כי הבין שערך עליו חיפוש ואולי מצא את התעודה האמיתית, ג'ק ניסה לזוז בכיסא ואולי להרגיש את התעודה אך לא הצליח להרגיש דבר, "אתה בטוח שאתה לא סוכן כלשהו?", "אתה צודק, אני נכנע, אני סוכן בסוכנות חשאית שהמטרה שלה היא לעקוב ולזיין את אימא שלך" אמר לו בקול מתחכם וחייך, הוא ציפה לאגרוף או משהו, אך הופתע לגלות שלא קיבל אחד, "מי אתה חושב שאני?" שאל וניסה לשנות גישה, ג'ק הפסיק לחייך ובהה בעיניו של הגבר המסתורי, הוא שם לב שהוא קשר אותו עם הגב אל החדר ככה שהוא לא יוכל לראות שום דבר מלבד הקיר שהיה מולו, "אני יודע שג'ון איסט זה לא השם שלך, או ליין" אמר וניסה להסתכל מסביב עד כמה שהגוף איפשר לו, "למה אתה מנסה להפליל אותי?" אמר וסטר על פניו של ג'ק בכדי להחזיר את מבטו לעיניו, "למה הזרקת לי את החומר הרדמה? מה קרה כאן?!" המשיך לשאול בתקיפות, ג'ק פשוט חייך ולא הגיב, ג'ון התרחק ממנו ונעמד מאחוריו, התכופף על יד אוזנו ואמר לו "שלא תחשוב שאני לא יודע מי אתה", ג'ון הסתובב סביבו ונעמד מולו וג'ק הגיב בקול קר "אני לא יודע מי אתה חושב שאני, אבל אני בטוח שאתה טועה, אני בסך הכל שכיר חרב, עושה מה שמשלמים לי לעשות", "אוקיי, נגיד וזה נכון" אמר והשתהה לרגע תוך שהוא נשען קדימה ומתקרב אל פניו של ג'ק, "מי שילם לך ומה שילמו לך לעשות?", "אתה לא באמת חושב שאני אגיד לך. חוץ מזה שיקרתי, אני לא באמת שכיר חרב" אמר לו עם חצי חיוך, ג'ון נשך את לסתותיו והעיף לג'ק סטירה עם גב היד, "תירגע חבר, צריך קצת לצחוק בחיים האלה" אמר וירק דם לצד. ניגש אל השידה שמקודם שם עליו את הפלאפונים והרים את הפלאפון הזר, התקרב אל ג'ק ושאל "זה שלך?", "כן" אמר בפשטות, "אתה משקר לי?", "לא". השתהה לרגע בזמן ששיחק עם הפלאפון בידו ואחר כמה שניות "יש סיבה שבגללה אתה חושב שלקחתי לך את הפלאפון?", "אולי רצית לשחק אנגרי בירדס ונגמרה לך הסוללה בפלאפון שלך" אמר בציניות מתחכמת. "כן. תיארתי לעצמי שזו תהיה התשובה שלך פחות או יותר", לאחר כמה שניות הפסיק לשחק עם הפלאפון ואמר "טוב, מכיוון ואתה משתף פעולה בצורה יוצאת מן הכלל אני חושב שאני אשחרר אותך," הוא קטע את הדיבור שלו והסתכל בעיניים של ג'ק חיכה לראות תגובה כלשהיא ואז סיים את המשפט "מהעולם", אישוניו התרחבו במקצת כשהבין את כוונתו של ג'ון, כמעט ולא ניתן היה לשים לב לזה אבל כשראה את ג'ק בולע רוק הבין זאת לבד, ג'ון החליט לחכות ולא להרוג את ג'ק אלא קודם להתקשר לבוס שלו, הוא ידע שברגע שיתקשר יהיה לו בערך 10-12 דקות עד שיגיעו כוחות נוספים. זאת במידה ואכן הסטטוס שלו נפגע. הוא התקדם עם הפלאפון של ג'ק לכיוון החשמל וחיבר מטען שהוציא מהתיק שלו, אחרי כשדקה נדלק הפלאפון באופן מלא והתקבלו מספר הודעות, אך לא יכל לקרוא אותן כי הפלאפון היה נעול. "מה הסיכויים שאתה אומר לי את הקוד לפלאפון שלך?" שאל בקול וקיבל גיחוך בתגובה."כמו שחשבתי" אמר לעצמו בקול שקט.