מציאות וחלום

זה היה יום גשום רצתי הביתה בגשם ואז נעצרתי, כי ראיתי איש עם גלימה שחורה,
שכובע צמר כיסה את פניו, מחטט בפח האשפה של הבניין שלנו, מוצא משהו שנראה
כמו ספר, מביט לכל הצדדים, דוחף את זה מתחת לחולצה שלו ומסתלק.
האיש עורר בי חשד. החלטתי לעקוב אחריו. הסתתרתי מאחורי העץ כי בדיוק אז
האיש הסתובב הוא נראה לי מוכר אך בכל זאת חשבתי שאני מתבלבל.
המשכתי לרוץ הביתה וכשהגעתי חשבתי עליו ועל הספר ולא הבנתי מה זה הספר הזה.
המחשבות הטרידו אותי אז החלטתי לישון. תוך כמה דקות בודדות נרדמתי וחלמתי
שמשהו חונק את אמא שלי. קמתי בבהלה ורצתי לאמא ספרתי לה את החלום, היא
לא ענתה נכנסה לחדרה ונעלה את הדלת. לא הבנתי מה פשר הדבר.
לאחר עשר דקות היא פתחה את הדלת וקראה לי בעצבנות, נכנסתי לחדר והבחנתי
שכל הארון הפוך והמגירות לא במקום. שאלתי את אמא "מה קרה"?
היא צעקה עלי ושאלה "אתה נכנסת בימים האחרונים לחדר שלי?"
"לא" עניתי במהירות.
"אני לא מאמינה מי לקח לי מהארון את האלבום?"
"לא יודע" עניתי בלי לחשוב.